כואב לראות ילדה בת 3 שביתה נהרס לנגד עיניה. זה קרה הלילה בקרית ארבע שבחברון. כרוניקה משולי החדשות הלא מדווחות.
בתמונות ובסרט הוידיאו תוכלו לראות את הבית הקטן שנהרס בן לילה, בלי שום צו הריסה. הילדה בת ה-3, נחלה, אביה, אימה ואחותה התינוקת נאלצו להשלים את שנת הלילה על מזרון בחוץ, בקור ההררי של החורף החברוני, וזאת עד להקמת הבית (או הצריף הרעוע) מחדש.
אריה (האבא) הוא סטודנט, בן מושב הזורעים בגליל, לוחם בסיירת פלס"ר בגבעתי וחבר בכיתת הכוננות של קריית ארבע. הבוקר סיפר:
"קריית ארבע היא כמו מובלעת. בחלק מהשכונות המרחק בין הקרוונים הוא רק מטר, מטר וחצי 'מעברה לכל דבר'. שומעים את השכנים לא רק כשהם צועקים - אפילו כשהם רק מדברים. יש לקריית ארבע עתודות קרקע שהן חלק מתכנית המתאר שלה - אך לא נותנים לבנות בהן. לא מחלקים מגרשים כבר 20 שנה, מחירי הדירות מרקיעים שחקים. זה מצב לא נורמאלי!"
האימא המשיכה לספר: "קריית ארבע מוקפת כיום גדרות. התושבים לא יוצאים מחוץ לגדר של קריית ארבע אלא ברכב, וכל מה שמעבר לגדר לא מעניין אף אחד, אפילו מבחינה ביטחונית. לפני 3 שנים אמרתי לבעלי: נולדתי בקרית ארבע - אבל אין לי מושג מה יש מעבר לרכס, בוא נלך לראות?' לא התרחקנו: חצינו את הכביש. לימים החלטנו שמישהו חייב לצאת מהגדרות אז באנו לגור כאן בגבעה 18. הרי אם איננו בטוחים בחוץ - גם איננו בטוחים בפנים - בתוך קריית ארבע! הקטע זה לא הגדר. הקטע זה הרוח. כשאני יוצאת מהגדר, כמו בירושלים לפני הרבה שנים, אני עושה שינוי ברוח, הרוח שלנו מתחזקת, זה שווה יותר מכל גדר".
סיפור קטן בבוקרו של יום חורפי קריר.
הצגת כל התגובות