מחקר חדש שביצעו חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בבית החולים 'סורוקה' מקבוצת הכללית, מצא כי שכיחות מחלת הפרקינסון בקרב היישובים החקלאיים בעוטף עזה גבוהה ב-54 אחוזים מהממוצע באוכלוסיית הנגב. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Parkinson's Disease.
פרקינסון היא מחלה נוירולוגית קשה הגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף. תסמיניה העיקריים הם רעד, קישיון השרירים ותנועה אטית. המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה בתאי מוח שמייצרים את החומר דופמין, לו תפקיד מכריע ביכולת לבצע תנועות באופן תקין. הפגיעה בתאים גוררת ירידה ברמת הדופמין המופרש במוח ואיבוד יכולות תפקודיות תקינות.
במסגרת המחקר, בצעו החוקרים מיפוי של אוכלוסיית חולי הפרקינסון בנגב על סמך מאגר הנתונים של 'כללית'. מהמחקר עלה כי מתוך 3,792 חולי הפרקינסון בנגב, המחלה שכיחה יותר בקרב יהודים המתגוררים בישובים חקלאיים (שיעור של 60-40 אחוזים יותר מהממוצע) ונמוכה יותר בקרב בדואים, החיים בפזורה הבדואית (שיעור של 47% יותר מהממוצע) או בישובי הקבע, בהם שכיחות מחלת הפרקינסון גבוהה ב-29 אחוזים מהממוצע.
השכיחות הגבוהה ביותר של מחלת פרקינסון נמצאה ביישובי עוטף עזה, אשר רובם יישובים חקלאיים.
נמצא כי העלייה בשכיחות המחלה ביישובים החקלאיים השונים תלויה בקרבתם לשדות מעובדים. בישובים בהם יש מעט שדות מעובדים, ישנה עלייה בשיעור של כ-37 אחוזים ואילו ביישובים בהם שדות מרובים וגדולים ישנה עלייה בשיעור של 54 אחוזים יותר מהממוצע האזורי.
ד"ר גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה וסגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה: "במחקר מצאנו כי קיימת שכיחות גבוהה של מחלת פרקינסון באוכלוסייה המתגוררת בישובים חקלאיים יהודיים. עלייה זו תלויה בהיקף השטחים המעובדים הקרובים לאזורי המגורים".
החוקרים סבורים כי החשיפה המוגברת לחומרי ההדברה בהם משתמשים לעיבוד השדות, היא הגורם לשכיחות הגבוהה של המחלה בקרב התושבים בעוטף עזה ולאו דווקא הלחץ הנפשי בו הם נתונים, בשל הסכנות הביטחוניות בסביבתם.