בית המשפט האירופי לצדק קבע בפסקה תקדימית כי השמנת יתר חריגה תיכלל במקרים מסוימים תחת ההגדרה של "נכות" ולפיכך תחייב מעסיקים לספק תנאים מיוחדים לעובדים הלוקים בכך. עוד קבע בית המשפט כי ייתכן שיש לפטור עובדים בעלי משקל חריג ממטלות מסוימות.
הפסקה התקדימית התקבלה לאחר מקרה מעניין שהתרחש בדנמרק. כאשר עובד עירייה פוטר מעבודתו. לטענת העובד ההחלטה לפטרו נבעה בגלל משקלו ובשל העובדה כי התקשה לבצע פעולות מסוימות שנדרשו ממנו. לפיכך העובד לשעבר תבע את העירייה בקבלת פיצויים עקב אפליה.
בהחלטת בית המשפט נכתב כי הגדרת "נכה" עשויה לחול גם "אם השמנת יתר של עובד מונעת ממנו להשתתף בפעילות מסוימת, או שמצב רפואי מונע גורם לו לאי נוחות גופנית בעת ביצוע פעולה מקצועית מסוימת" - ולכן אין להפלות אותו במקום העבודה. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט כי לפיכך יחויבו מעסיקים לספק תנאים מיוחדים לעובדים בעלי עודף משקל.
בישראל, טרם חויבו המעסיקים להעניק תנאים מיוחדים לסובלים מהשמנת יתר. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי, כבר מכיר מזה מס' שנים בתופעה כנכות מזכה.
עו"ד שרונה תגר העוסקת בתביעות ביטוח לאומי מציינת כי "נכות כללית היא קצבה המשולמת בגין אובדן כושר עבודה והשפעת המצב הרפואי על המצב הכללי. אין ספק, כי למשקל יתר ישנה השפעה משמעותית על התפקוד. כאשר לרוב היא גורמת לקושי לעסוק בעבודות פיזיות, קשיים בניידות ולעיתים מביאה איתה סיבוכים נוספים כגון: יתר לחץ דם, דיכאון, עייפות כרונית ועוד".
"השמנת יתר נמדדת, בהתאם ליחס בין משקל הגוף לגובה. (מדד BMI) והיא מחולקת לדרגות, ויכולה להקנות עד 20 אחוזי נכות'' אומרת עורכת הדין תגר. ''השמנת היתר כשלעצמה אמנם אין בה כדי לזכות בקצבה אולם כאשר היא מצטרפת למחלות אחרות כגון סוכרת, מחלות פרקים, בעיות אורתופדיות ובעיות בבלוטות וכיוצא בזה, היא יכולה להשלים לסך אחוזי הנכות הנדרשים לקבלת קצבה"
"חשוב מאוד לציין'' מוסיפה תגר, "כי אחוזי הנכות הרפואיים אינם מזכאים אוטומטית בקבלת קצבה והוועדות הרפואיות בוחנות את השפעת המצב הרפואי על תפקודו הכללי ואובדן כושר העבודה של הפונה. השמנת יתר משפיעה בדרך כלל, באופן משמעותי על התפקוד היום יומי ומהווה רכיב חשוב בבחינת כושר העבודה של הפונה''.
למרות ההכרה בהשמנת יתר כגורם נכותי בתקנות לנכות כללית ולנפגעי עבודה, טרם תוקנו תקנות הניידות הישנות בעניין זה. חרף העובדה כי הסובלים מהשמנת יתר, נתקלים לעיתים קרובות מאוד בקשיי ניידות חמורים, תקנות הניידות אינן מזכות מסיבה זו. הזכאים היחידים לגמלת ניידות וההטבות השונות הנובעות ממנה על פי הרשימה הקיימת כיום, הם הסובלים מנכות בגפיים התחתונות.
טענות רבות נשמעו בשנים האחרונות על חוסר הרלוונטיות של תקנות הניידות שנקבעו בשנת 1977 כאשר נכים רבים למרות מגבלתם אינם זכאים לקצבת הניידות מסיבות שונות ומשונות.
"ישנם נכים הסובלים ממחלות שונות המשפיעות על כושר הניידות שלהם ומצמצמות אותו בצורה ניכרת" אומרת עו"ד תגר "כך למשל חולי הלב והריאה המתקשים להתנייד עקב קשיי נשימה. הסובלים מהשמנת יתר, בעיקר במקרי הקיצון, גם אם אינם יכולים להתנייד אפילו למרחקים קצרים – אינם נכללים ברשימה שהיא רשימה סגורה ולא מעודכנת".
על פי נתונים של משרד הבריאות מתגלה תמונה קודרת ביחס להשמנה בישראל: כי 20% מתלמידי כיתות א' סובלים מעודף משקל, ובכיתה ז' מזנק המספר ליותר מ 30%. מה שמצביע כי אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' בישראל סובל מעודף משקל, ובכיתה ז' מדובר כבר באחד מכל שלושה. השמנת יתר הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה הגדולה של המאה ה21. השמנה כזו גורמת לסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם, וקשורה לשורה ארוכה של מצבי חולי נוספים, העלולים לסכן את הבריאות בטווח הקצר והרחוק. שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל בישראל ובעולם כולו עלה ב-50% בעשורים האחרונים. מחקרים מראים כי לילד שהיה שמן בילדותו ובנעוריו יש סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן, לכן יש צורך בהפעלת תוכניות התערבות שימנעו השמנה בקרב ילדים כבר מגיל צעיר.
"השמנת יתר אצל ילדים טרם זכתה להכרה מצד המוסד לביטוח לאומי בכל הקשור לגמלת ילד נכה" מוסיפה עו"ד תגר, "קבוצות רבות של ילדים הסובלים מנכויות שונות שטרם הוכרו ממתינות להכללתם במעגל הזכאים, כך שלא נראה כי צפויים שינויים בעניין זה בכל הנוגע לילדים. עם זאת, ההכרה בהשפעתה של השמנת היתר אצל מבוגרים על כושר העבודה היא חיובית ונכונה".