מחלת האלצהיימר היא אחת מן המחלות הקשות ביותר המופיעות בזקנה. מחלה זו שבשלביה הראשונים מאופיינת בבעיות זיכרון אשר מתפתחות בהמשך לבעיות התנהגותיות ולחוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי, משפיעה על כל המשפחה ומחייבת הירתמות של ילדי החולה, הנכדים וכמובן בן הזוג. שכיחותה של מחלת האלצהיימר עולה בחלוף השנים בעקבות העלייה בתוחלת החיים. מחלה קשה זו אינה ניתנת לחיזוי מדויק ובמקרים רבים אינה תלוית תורשה.
הטיפולים במחלת האלצהיימר הגיעו לרמת התקדמות כזו שאינה מאפשרת ריפוי של המחלה אלא האטה בקצב הידרדרותה כך שמירב המאמצים מופנים למניעת המחלה ולדחיית הופעתה. בין החוקרים המובילים קיימת תמימות דעים בדבר העובדה שפעילות קוגניטיבית של המוח, כפי שבאה לידי ביטוי גם בלימוד או בכתיבת דבר תורה, בשינון ברכה וכו', שומרת על יכולות העיבוד והזיכרון שלו.
פרופ' יורם ברק, מנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בביה"ח אברבנאל מפרט בנושא מניעת המחלה:
מהם גורמי הסיכון לאלצהיימר?
"לאלצהיימר מספר גורמי סיכון, בין הגורמים ישנם גורמי רקע דוגמת הגיל שמהווה גורם ראשון במעלה לאלצהיימר – ככל שהאדם מבוגר יותר כך גדלים סיכוייו לפתח את המחלה. מעבר לכך קיימים גורמי רקע דוגמת השכלה, אופי התעסוקה של האדם במשך חייו, רמה סוציו-אקונומית וכן הלאה. גורמים נוספים הינם גורמים הקשורים לסגנון החיים של האדם ביניהם תזונה נכונה הכוללת צמצום בצריכת השומן הרווי המצוי בד"כ במאכלים מן החי, הימנעות מצריכת אלכוהול למעט כמויות מדודות של יין אדום, צריכה של מזונות עשירים באומגה 3 ובחומצות שומן בלתי רוויות דוגמת אבוקדו, דגים מסוגים שונים וכן הלאה. לצד גורמים אלה חשוב לקיים אורח חיים הכולל פעילות גופנית, גם בגיל מבוגר, וכמובן להקפיד על הימנעות מעישון".
מה האפקט של פעולות המניעה?
"ההשפעה של פעילות ענפה למניעת מחלת אלצהיימר בא לידי ביטוי במס' אופנים. בראש ובראשונה מניעה מובילה לצמצום מס' החולים באוכלוסייה ברגע נתון. במקרים רבים אין בכוחן של הפעילויות השונות למנוע את המחלה באופן מוחלט אך ככלל פעולות אלה דוחות את הופעת המחלה ומאפשרות לאדם שנים נוספות של איכות חיים טובה בטרם הופעת המחלה. במדינות דוגמת הולנד, בהן הונהגה תוכנית מניעה לאומית נצפה כי נפח המח של קשישים נשמר טוב יותר ביחס למדינות אחרות. המשמעות של שמירה על נפח המח היא דחייה בהופעה של ליקוי קוגניטיבי וגם כשכבר מתקיימת פגיעה היא נחווית באופן מתון יותר".
האם כל אחד יכול למנוע או לעכב את הופעת המחלה?
"ככלל, אין לרפואה המודרנית אפשרות להוכיח עבור כל פרט באוכלוסייה שפעילות מניעה באמת תגרום לכך שלא יחווה את המחלה. עם זאת, ברמת האוכלוסייה פעולות אלה חשובות ובהחלט מובילות לתוצאות חיוביות, ירידה בעומס על מערכת הבריאות, שיעורי חולי נמוכים יותר, הופעת תחלואה בגילאים מאוחרים יותר וכן הלאה. חשוב לזכור כי ניהול נכון של גורמי הסיכון ושמירה על אורח חיים מונע מביאים לאדם תועלות רבות נוספות מעבר למניעת מחלת האלצהיימר. תועלות אלה כוללות מניעה של מגוון מחלות אחרות, חיים בריאים ופעילים ואיכות חים טובה יותר בגיל מבוגר".
ד"ר טלי וישנה, מנהלת מרפאה פסיכיאטרית לנשים, ביה"ח "מעייני הישועה" מספרת על הקשר שבין אמונה בה' לאפשרות למניעת המחלה, או לפחות דחיית הופעתה: "מחקרים רבים מצביעים על כך שאנשים מאמינים הלומדים תורה ומשננים ברכות ותפילות בדרך קבע, מבצעים מעשה אימון קוגניטיבי – פעילות שהוכחה כתורמת למניעת המחלה ולהאטת התקדמותה". עוד מציינת ד"ר וישנה: "אורח החיים בציבור המאמין כולל חיי קהילה וחברה, גורם חשוב בשימור היכולות הקוגניטיביות. מעבר לכך, מאופיין אורח חיים זה בד"כ בהימנעות ממשקאות אלכוהוליים ומעישון סיגריות, גורמים ידועים להידרדרות קוגניטיבית ולהתפתחות מחלת האלצהיימר.
"גורם נוסף המסייע בעיקר לאחר התפתחות המחלה הוא התמיכה המשפחתית המאפיינת את הציבור המאמין. ריבוי הילדים והנכדים מאפשר לספק לחולה את ההשגחה והסיוע הנדרש עבורו ולהוות גורם חשוב בשמירה על כבודו של החולה".
למידע נוסף על מניעת אלצהיימר צפו בסרטון בהשתתפותו של פרופ' יורם ברק
הצגת כל התגובות