א. שני ימים של ר"ה קדושה אחת הן וכיומא אריכתא דמי, לכן פירות שנתלשו או נשרו או דגים שניצודו ביום א' אסורין ביום ב', וכן ביצה שנולדה בא' אסורה בב' (שו"ע תקטו א, תר א, תקה א) להחמיר אנו דנין שני הימים כקדושה אחת, אבל להקל לא, לכן אסור להכין מיום א' לב' כגון לערוך השולחן (שו"ע תקג א, ובמ"ב ס"ק ד) וכן אסור להכין אוכל או להדיח כלים ביום א' ליום ב' (מ"ב שם) ויש מקילין בסידור השולחן במקום הצורך כשיכול ליהנות מזה לפני שקיעה (הגרי"ש אלישיב ע"פ חי"א והגר"א, ועי' ביאוה"ל)
ב. אסור לגלול ס"ת ביום ראשון עבור יום שני [וכן אסור משבת ליו"ט] (מ"ב תרסז ה) וגם יו"ט שחל בע"ש יש אוסרים (שעה"צ שם סק"ז בשים שערי תשובה) וי"א שמותר לגלול מיו"ט לשבת (שעה"צ שם בשם רע"א) ולמעשה י"א דקי"ל כרע"א בזה (כך ראיתי בשם הגרי"ש אלישיב) אמנם אם עשה עירוב תבשילין מועיל גם לשיטות האוסרים (מ"ב סי' שב ס"ק יז גבי קיפול טלית שמועיל עירוב תבשילין)
ג. מותר להדיח כוסות, ומותר להדיח הרבה כוסות אפי' שא"צ אלא לאחת מהם (שו"ע שכג ו, ומ"ב סקכ"ו) ולפי"ז מותר להכין בקבוקי שתיה במקרר בשביל יום שני, ואפי' כשאינו צריך עכשיו את כל הבקבוקים (שלמי תודה עמי קלא)
ד. לא יוציא שום דבר מהמקפיא בשביל ליל שני לפני צאת הכוכבים, משום הכנה (טש"כ פ"י הע' לג, אשרי האיש בשם הגרי"ש אלישיב) ו"בשעת הדחק" יעשה כן מבעוד יום, בכדי שיהי' כבר ראוי לאוכלו לפני שקיעה, ואז לא ניכר שעושה כן לליל שני (שלמי תודה עמ' קלא)
ה. לא ידליק נרות ביו"ט שני אלא אחר צאת הכוכבים (הגרש"ז אוירבך במנחת שלמה ח"ב סי' נה אות ז ובספר יו"ט שני כהלכתו פ"א, שבות יצחק דיני נרות פ"ו בשם הגרי"ש אלישיב)
ו. גם בבין השמשות אסור להכין מיו"ט לחבירו או לחול (ביאוה"ל תקג א מהפמ"ג) וגם בתוך בין השמשות עצמה, יש איסור הכנה מרגע לרגע, כיון דכל רגע הוא ספק יום ספק לילה. אמנם דוקא באיסור דאורייתא, אבל באיסור דרבנן מותר משום ספק ספיקא. ולכן אין להדליק נר בבין השמשות, כיון דבשעה שמדליקו עדיין לא משתמש בזה, ואח"כ הוא כבר ספק חול (הגה' רע"א תצה א, גנזי רע"א סי' כא, חי' רע"א) וי"א שמותר להדליק נר בבין השמשות, כיון דמיד בהדלקת הנר יש לו הנאה ממנו. אבל אסור להדליק "לוקס" בבין השמשות, כיון ששוהה בהדלקה וההנאה מגיע רק אח"כ אמנם הכנת מאכלים וכדומה שאין בהם איסורי דאורייתא, לכו"ע מותר לעשות בין השמשות בשביל בין השמשות, דרק איסור דאורייתא אסור.
ז. בשעת הדחק מותר להביא יין ומים מיו"ט לחבירו בעוד היום גדול, כיון דראוי לאותו יום. ויביא אותם בשינוי (מ"ב תרסז ה בשם חיי"א) ולפי"ז מותר להוציא אוכל מהמקפיא בעוד היום גדול (הל' יו"ט להגרי"א דינר בשם הפוסקים) וי"א דכל דבר שאין בו טירחה ואינו ניכר שעושה כך ליום אחר, מותר לעשותו מיו"ט לחבירו.
ח. מותר לבעל קורא להכין את הקריאה בשבת שהוא עיו"ט, כיון שעכשיו הרי לומד (מים חיים בשם הגרש"ז אוירבך והגר"נ קרליץ)
ט. אסור להעמיד שולחנות מיו"ט לחבירו (רמ"א סי' תרסז)
י. אין מציעין את המיטות מיו"ט לחבירו. אבל אם המטה עומדת בבית והוא דבר מגונה ובזיון שיעמוד כך, מותר להציע (מ"ב טב יט)
יא. אסור להדיח כלים מיו"ט לחבירו (מ"ב תקג א) ואין להכין נרות יו"ט מיו"ט לחבירו (שו"ע סי' תקיד)
יב. מי שבישל בטעות ביום הראשון ליום השני, מותר לאכול התבשיל מיד ואין בזה קנס של מעשה יו"ט (הגרמ"מ לובין ע"פ שו"ע תקכז כג)
*מעובד מתוך ספר שו"ד