פולמוס פני משה: מדוע המגיד לא הצליח לקבל הסכמות רבות על ספרו?!

ספרי המגיד מווילקומיר שקיבלו הסכמות (צילום: אוצר החכמה)

פרק ד': אנו עסוקים בפולמוס על מעשה שהובא ב'תפארת ישראל' על המשניות מאת הגאון ר' ישראל ליפשיץ, אודות משה רבנו שנולד עם מידות מקולקלות ובעמלו תיקן את מידותיו. המגיד מווילקומיר רבי חיים יצחק אהרן הכהן רפפורט התנגד בחריפות לסיפור זה ופרסם קונטרסים רבים כנגדו.

• האם משה רבינו נולד עם מידות מקולקלות - ותיקנם? | פולמוס מרתק
• פולמוס ציור פני משה רבנו: "סערה אדירה" או רק "קליקבייט"?
• עשרות התנגדו, מאות צידדו: משה רבינו נולד עם מידות רעות?

גדולי הדור וחכמיו לא הצטרפו למגיד

המגיד כתב בהקדמתו ל'זקן אהרן'[1] כי מהרי"ל דיסקין הורה לו להפסיק מלבקש הסכמות לכתביו, ואכן בקונטרסיו של המגיד שנדפסו לאחר שנה זו אין הסכמות.

למרות זאת, בקונטרסיו כנגד התפארת ישראל שנדפסו בשנים תרנ"ד-תרנ"ה שינה המגיד מדרכו וביקש הסכמות לדבריו. כנראה ראה צורך בגיבוי לדבריו משום שיש בהם ביקורת כלפי התפארת ישראל שהיה אחד מגדולי הדור שלפניו. המגיד כתב שהוא שלח את קונטרסיו חינם לרבנים ולאנשים, והוא ביקש מקוראי הקונטרסים לפנות לגדולי הדור ולבקש מהם שיעוררו על הדבר.

הקונטרס של המגיד נשלח לרבנים רבים, ואחד מהם הוא האדר"ת שהסכים לקונטרס היה אז רבה של מיר [ועוד לא עלה לירושלים]. שני המסכימים האחרים, הגאון ר' יצחק אלחנן והרב מרדכי פיינשטיין, התגוררו בחו"ל.

באותו הדור פעלו עשרות רבות של חכמים גדולים ומפורסמים, ולפיכך, צפוי היה כי המגיד יקבל הסכמות רבות על דבריו. לשם הדוגמא, לאסיפת רבנים במזרח אירופה בשנת תרס"ד הוזמנו מעל שמונים רבנים ידועים ובהם:

רבי חיים מבריסק, הג"ר אליהו פיינשטיין מפרוז'ין, החבל יעקב, רבי בנציון שיינפלד, רבי מאיר אטלס, הדבר אברהם, רבי חיים עוזר, רבי איצ'לה בלאזר, רבי רפאל שפירא, החפץ חיים, רבי יוסף זונדל הוטנר, רבי משה דושינסקי, רבי אליעזר גורדון, ר' איצל'ה מפונביז', רבי אליהו חיים מייזל, הדברי מלכיאל, רבי דוד פרידמן, רבי אליהו ברוך קמאי, הערוך השלחן, האור שמח, הרוגטשובר, המרחשת, ורבי חיים ברלין.

ותמוה מדוע ספר זה לא זכה להסכמות רבות. דוגמה היא ספר 'מזכה הרבים' (לרב צבי אריה גולדמן, ירושלים תרנ"ח) שקיבל הסכמות בשנת תרנ"ח של יותר משבעה מרבני ירושלים, ומהם:

הראשון לציון בעל הישא ברכה הגרי"ש אלישר; הג"ר רפאל יצחק ישראל ראב"ד ירושלים; הגרש"ז בהר"ן; הגרי"ח זוננפלד; בי"ד אשכנזים בראשות הג"ר חיים יעקב שפירא מקוונא, הרב משה נחום וולנשטיין, והרב שאול אלחנן.

לספר 'ציר נאמן' לרב יהושע זאב זיסנוויין (ירושלים תרנ"ח) יש הסכמות מהשנים תרנ"ז-תרנ"ט של היש"א ברכה, הרב שאול חיים אבד"ק דובראוונא לשעבר, הרב נפתלי הירץ הלוי מיפו, הגרש"ז בהר"ן, הגרי"ח זוננפלד, הרב יעקב יוסף הרב הכולל בניורק, הרב אליהו חזן אב"ד אלכסנדריה, הרב רפאל אהרן בן שמעון, הרב נפתלי הכהן אדלר מלונדון, ועוד כמה וכמה חכמים.

לספר 'גן ירושלים' (לרב גדליה בראדר, ירושלים תרנ"ט) יש הסכמות של הרב שאול חיים אבד"ק דובראוונא, הרב נפתלי הירץ הלוי אב"ד ביפו, הגרי"ח זוננפלד, הג"ר יצחק וינוגרד, הג"ר יוסף אליהו וינוגרד, ועוד.

מצופה היה לפיכך כי המגיד ייטול הסכמות מרבנים רבים, ולא כך הווה, אלא שתי הסכמות בלבד מופיעות בקונטרסיו של המגיד: האחת ניתנה ע"י הרב מרדכי פיינשטיין (תקצו-תרסג, גאב"ד נוביאלכסנדרובסק שבמחוז קובנא, מגדולי הרבנים בליטא ורוסיא הלבנה, שימש לפני כן כרבה של לודז'), שלא היה מפורסם בעולם כולו כאחד מגדולי הדור, אלא היה מפורסם באיזור מגוריו בלבד.

ההסכמה השניה ניתנה ע"י האדר"ת, שהיה מגדולי הדור, ובה אכן יש תמיכה נלהבת בתוכן דברי המגיד. בנוסף נדפס בקונטרס 'זכות הרבים' של המגיד מכתב תשובה של פוסק הדור הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור המסרב לתת הסכמה לקונטרס מסיבה צדדית, ויתכן שהוא משתמט מלהזדקק לנושא. מכתב זה הושמט בקונטרסים הבאים של המגיד.

המגיד מציין שבשיחה בע"פ הסכים מהרי"ל דיסקין לדברים וחיזקם, אך הוא לא מציין בכל קונטרסיו שום חכם נוסף שהסכים עמו בכתב או בע"פ.

גם החכמים שפסעו בדרכו של המגיד לא ציינו שאחד מגדולי הדור הסכים עמם. מכל זה נראה להסיק שגדולי הדור סירבו ברובם מלעורר על הענין, אם משום שלא הסכימו לדברי המגיד, ואם משום שחששו לכבודו של הגאון בעל התפארת ישראל וכדו'

המגיד הפציר בקוראי קונטרסיו שיפנו אל מדפיסי הספרים וישתדלו שהקטע המדובר ב'תפארת ישראל' יושמט. למרות זאת, הסיפור לא הושמט בכל המהדורות הרבות שנדפסו מאז ועד היום, למעט מהדורה אחת. עובדה זו מחזקת אף היא את ההנחה שרוב גדולי הדור נמנעו מלתמוך בדברי המגיד.

לאור כל הנ"ל לא זכיתי להבין את לשונו שכתב שהסכמו עמו "כל חכמי הדור"/"כל גדולי דורנו", ולכאורה היא "לשון גוזמא" מופלגת ביותר. הייתכן כי צדיק זה יפליג כל כך בדבריו?!

את קושיה זו תמה הרב שמואל ישמח[2], וסיים בתקוה ש"יזכני השי"ת לבאר את דבריו של אותו צדיק", והנני מצטרף לתקוותו.

המשך יבוא...

- לקריאה נוספת: ירחון האוצר, גליון 90, אייר תשפ"ד.

[1] חלק א משנת תרמ"ז

[2] במאמרו בקובץ האוצר 90

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com