כיכר השבת

היסטוריה ואקטואליה

"לשחוט את ערביי חברון": כשרה"י נטה לשיטת שמעון ולוי

סיפורם של שמעון ולוי שנקמו את נקמת דינה אחותם באנשי שכם, מפורסם בימים אלו הלוך ושוב | אך מסתבר שראש ישיבת חברון הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, היה סבור כמו שמעון ולוי לאחר מלחמת ששת הימים | זה מה שהוא ביקש מראש הממשלה לוי אשכול (היסטוריה)

| 20 | כיכר השבת |
ישיבת כנסת ישראל בחברון בשנת תרע"א
ישיבת כנסת ישראל בחברון בשנת תרע"א (צילום: מאת לא ידוע - The First Photographs of The Holy Land, נחלת הכלל)

לא רק בגלל פרשת השבוע, סיפורם של שמעון ולוי שנקמו את נקמת דינה אחותם באנשי שכם, מפורסם בימים אלו הלוך ושוב. ההקשר הוא אחד לאחד, ותורתנו הקדושה אקטואלית מתמיד.

הסיפור המובא בתורה מתחיל בדינה שיצאה לטייל ולראות בבנות הארץ: "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ" (בראשית, ל"ד, א'–ב').

מעשה זה של חטיפתה של דינה ועינויה, על ידי שכם  בן חמור, גרם לשמעון ולוי לנקום את נקמת אחותם. אחרי שבני יעקב דרשו מהחוטפים שכל תושבי העיר שכם, ימולו את עצמם, לאחר שנדהמו להיווכח שכל תושבי שכם שיתפו פעולה עם החוטפים, והסכימו אפילו לחתוך בבשרם למען המשך חטיפתה של דינה, שמעון ולוי הסתערו על העיר, הרגו את  כל הגברים, שבו את הנשים והטף ואת כל רכושם. "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם", (בראשית, ל"ד, כ"ז).

תגובתו של יעקב  אביהם, היתה: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי", (בראשית, ל"ד, ל').

אולם, שמעון ולוי אמרו שלא ניתן לשתוק על מעשהו של שכם, שטימא את אחותם: "וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!" (בראשית, ל"ד, ל"א). והפסוק הזה שפסקו שמעון ולוי, הוא סוף פרשת החטיפה בתורה.

גם לאחר מעשה, נראה שהכתובים זורמים עם שיטת שמעון ולוי בפרשה. כאשר התורה מדגישה שבניגוד לחששותיו של יעקב אבינו, תושבי הערים סביב חששו להתעמת אתם: "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב", (בראשית, ל"ה, ה').

אולם לפי דעות רבותינו יעקב אבינו עצמו, עד סוף ימיו, לא השלים עם הפשיטה על שכם, או לפחות עם מידות הכעס של שמעון ולוי שהביאו לכך, ולפני פטירתו הוא שוב גער בהם: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל", (בראשית, מ"ט, ה'–ז').

לא נאריך בסיפור זה, שמיום עומדי על דעתי, למדתי אותו בעיון, והגעתי למקורות חז"ל רבים ושונים. כפטיש יפוצץ סלע, גם פרשה זו נדרשת לשבעים פנים, לכאן ולכאן. יש דורשין את שמעון ולוי לשבח, ויש דורשין אותן לגנאי. בזמנו פניתי אל מורי ורבי שליט"א, וענה לי בפשיטות: "אלו ואלו דברי א-ל חיים. ביהדות יש בית שמאי ובית הלל. באירוע זה אין אנו יודעים היאך נפסק להלכה, אלא שמכך שיעקב אבינו לא הגיב לדברי שמעון ולוי על טענתם: 'הכזונה יעשה את אחותינו'?! נראה שהתורה נקטה כשיטת שמעון ולוי, לעומת יעקב אבינו. (אותו הגדירה התורה כ'אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים')".

לעולם לא נדע כמו מי נפסקה ההלכה (ועיין רמב"ן ריש פרשת וישלח "וכבר תפסוהו החכמים על זה...  כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום... וכו'"), וברור לן שיש מקום לשתי הדעות, ובעניין זה יש להזכיר ששמעתי בתחילת המלחמה, ראיון ב'קול חי' בתוכניתו של אבי מימרן שראיין איש צבא (ששכחתי את שמו), והאחרון טען למימרן, שהוויכוח בין יעקב אבינו לבניו שמעון ולוי, הוא וויכוח שעודנו בין אישי צבא בימינו.

באיזה צד גדולי ישראל - בצד של יעקב או של שמעון ולוי?!

אחד ההיסטוריונים החשובים בימינו, הוא ד"ר תּוֹם שֶׂגֶב (יליד 1945), ובספרו "1967 – והארץ שינתה את פניה"  (כתר 2005), הוא מתאר בצורה מחודשת את מלחמת ששת הימים (ואין כאן המקום למדור 'ביקורת ספרים'), ובעמוד 614 גילתי פנינה יקרה.

לוי אשכול סוקר משמר כבוד במהלך ביקורו בבסיס צבאי בשנת 1966 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

שגב שנסמך על ארכיונים ולא על 'סיפורי סבתא', כותב בספרו שלאחר מלחמת ששת הימים, שבמסגרתם צה"ל כבש/שחרר (מחק את המיותר) את העיר חברון, חפץ הגאון רבי יחזקאל סרנא לחזור אל עיר האבות, ולהקים בה מחדש את הישיבה.

אם לא נפלתם מהכסא, ובצדק - שכן פרט היסטורי זה מובא בכמה ספרים (כגון ב'וילכו שניהם יחדיו' לר' דב כהן), המשך הסיפור, הפעים אותי, והיה חדש לי.

שגב כותב שחבר הכנסת שמואל תמיר כתב לראש הממשלה לוי אשכול בשמו של רבי יחזקאל סרנא, וראש הממשלה הזמין אל מעונו את ראש הישיבה, והם ישבו יחדיו שלוש או ארבע שעות, שלאחריהם סיפר ראש הממשלה בשיחה עם כמה אלופי מטכ"ל, שהוא חשב שהרב סרנא רוצה בית מסוים, אלא הרב סרנא אמר לו "אני רוצה שתנקה לי את כל הרחוב". לוי אשכול ראש הממשלה, לא הבין את דברי הרב סרנא, והאחרון הסביר בפרוטרוט שכבר בעת המלחמה "צריך היה לשחוט את ערביי חברון אחד אחד".

המקורות לדברים אלו של הגאון רבי יחזקאל סרנא הם: "תמיר לאשכול 18 באוקטובר 1967, אה"מ, ג-1 6301: פגישה עם ראש הממשלה, 5 בדצמבר 1967, אה"מ, א- 3/ 7921: החלטת ממשלה, 12 במאי 1968, אה"מ, ג- 1 / 4602".

כפי שהדגשנו, בנושא יסודי של יעקב אבינו לעומת בניו שמעון ולוי, יש דעות לכאן ולכאן, ושניהם דברי א-ל חיים, ושבעים פנים לתורה - אלא שלפחות דעתו של ראש ישיבת 'חברון' הגאון רבי יחזקאל סרנא נוטה למעשיהם של שמעון ולוי.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
תוכן שאסור לפספס
20 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
15
היום, מספיק לראות את ערביי חברון והאדרת הטרור שם כדי להבין למה..
צבי
14
המחקר הכי מבוסס על מלחמה בטרור הוכיח חד משמעית ב100% מהמקרים: מחבל שנשחט לא חזר לטרור!
שלומי
חזק מאוד!
חומוס
זה בדוק 100%.. חזקקקקק
noam
בול!
ישראל
13
צריך למחות את כל זרע עמלק זה לא עכשיו מעשה דינה, עכשיו זה מחיית עמלק
שוש

הצגת כל התגובות

12
הוכח שהרב סרנא צדק, אמנם לא מתחייב שהתכוין להרגם או לשחטם אלא שאי אפשר לגור בשכונותם, ועל כן צריך להעבירם למקום אחר.
מתענין
11
א. אין קשר למעשה שמעון ולוי. ב. יעקב לא חלק על שמעון ולוי מבחינה מוסרית. ברור שצריך לנקום בעם של האויב! הוא רק פחד מיושבי הארץ. ג. התורה העידה שיעקב צדק: "ויסעו..."
בני
להיפך, התורה העידה ששמעון ולוי צדקו, ויסעו ויהי חיתת אלוקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחר בני יעקב
אריה
10
האם לשחוט מיליארד מוסלמים, שהרי כולם אותו הדבר? ואולי מבחינה דתית יש לעשות משהו אחר, לפי השקפת חז"ל, תשובה לימוד תורה וצדקה .
יהודון
9
כבר קדם לו האור החיים הקדוש על התורה מפורש על הפסוק הנ"ל ואומר שהם טענו ליעקב אבינו "אילולא התגובה שלנו "לא היתה תקומה לשונאיהם של ישראל" ה"י (בסגי נהור כמובן) והיו סובלים מהגויים עוד יותר וכן מביא את הראיה שמובאת לעיל "ויהי חיתת" וכו'
שלמה
8
טרנספר פשוט יותר
חיים
7
חזק וברוך. יש לציין שיעקב כן ענה להם: "שמעון ולוי כלי חמס מכורותיהם וכו'"
המחנה הלאומי
6
זה לא נקמה כמו בסיפור של דינה, זה ממש "הבא להורגך השכם להורגו"!! הוא הכיר מקרוב את הערבים שכולם - עד האחרון שבהם - רוצחים בפוטנציאל, ברגע שתהיה להם אפשרות... הוא היה בחברון בתרפ"ט...
אחד
האור החיים מתקשה מדוע להרוג את כל שכם למה לא רק שכם בן חמור בלבד, ועונה שבאמת הם באו להרוג רק אותו אך כל העיר קמה עליהם להורגם, ומדין רודף הרגו את כולם. וא"כ גם שם היה דין דורף
אדון אחד עיין באור החיים
5
כמובן שהוא הציע לממשלה ולא עשה דין לעצמו
רבקה
4
מנחינה היסטורית : הגורם לסערת הרוחות בקרב ערביי חברון , היה מצעד ההתגרות של ביתר בט'באב בירושלים ליד הר הבית, הציונים גרמו לכל האיבה כבר בשנת תר"פ
יאיר
3
דודו
לשחוט אותם...הרגע...כל מוסלמי דינו מוות
2
כתבה מגעילה. ההו"א להשוות את עצמנו לקדושי עליון
אורי
1
במלחמת מצווה ובמלחמת רשות בשניהם חובה להרוג כל זכר ואף כשסיבת המלחמה היתה אסורה. מאחר שהחלו - אסור לסגת ודונה כמלחמת הרשות. וחובה היה להרוג כל זכרי עזה א"כ יש להימנע מזה כשיביא לאיבת שאר אומות כדי כך שהם יבואו להילחם בנו וממילא יביא להיפך נצחון.... לכן לכו"ע את המחבלים מצוה להרוג, - זה יגרום לחתת...
על פי ההלכה
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים