פרק י"א: אמש עסקנו בסוגית עוג מלך הבשן שעל פי תיאור חז"ל, עקר הר של ג' פרסה והניחו על ראשו כדי לזרקו על ישראל (ברכות נ"ד ע"ב).
מעניין ביותר 'מעשה רב' הקשור לביאור הרשב"א שהיה בשבת קודש בבית מרנא החזון איש ששוחחו עמו על דבר אגדת חז"ל בעוג מלך הבשן שביקש להשליך הר של ג' פרסי על ישראל.
פרקי הסדרה על אשת לוט >>
- סיפורה של גברת: האם ה'נציב המלח' הינו 'אשת לוט'?
- לשם מה השאיר הקב"ה את אֵשֶׁת לוֹט בארץ?
- מדוע הרמב"ם השמיט את ההלכה של הברכה על "אשת לוט"?
- הגר"ח קנייבסקי הכריע: כך נדע אם זו באמת "אשת לוט"
- מיהי "אשת לוט" האמיתית? שאלנו את המומחה אסף מדמוני
- אשת לוט של ימינו היא "המצאה של הציונים"
- מה צריך לברך על אשת לוט? זו דעת הפוסק התימני
- המסורת המוסלמית וכף הרגל: האם זהו קברו של לוט?
- ההשתוקקות של ראש ישיבת פוניבז' לבקר בסדום
- בעקבות עוג מלך הבשן: האם אנחנו יכולים לראות את כל הנסים?
הבחור ר' מרדכי שולמן הציע שאולי הדברים לאו דווקא והם משל ומליצה. שמע החזו"א את הדברים ושתק, ובמוצ"ש כשבאו לעשות הבדלה, אמר החזו"א לר"מ שולמן: 'אתה אל תיגע ביין' (כרומז לו שאמר דברי אפיקורסות).
לכאורה אשתמיט מרבינו החזון איש דברי הרשב"א שכתב במפורש שהדברים הם כמשל ומליצה, כפי שכתבו רבים מרבותינו על אגדות רבה בר בר חנה, ולמה אמר לו שלא יגע ביין כחושש לכפירה?
אולם יש ליישב שעיקר כוונתו של החזון איש היתה לחינוך התלמידים, שלא ימהרו להטיל ספק בדברי חז"ל. וברור שלא חשש באמת ליינו.
מה גם שרבי מרדכי שולמן גדל לגברא רבה, ולאחד מגדולי ישראל ושימש כראש ישיבת סלבודקא.
• • •
ראיה לדברים יש מאמרתו של התקיף הנודע הגרמ"מ שולזינגר שכתב: "יש לדעת שאין כזה דבר טעויות במשנה ברורה!", (סימן קריאה במקור).
הוסיף הגרמ"מ שולזינגר: "אירע ונפגשה בת יעקב עם בן ישיבה לצורך שידוך. אמר הבחור לעלמה, שפעמים שיש טעויות במשנה ברורה".
חזרה הנערה לאביה, שהלך וסיפר זאת למרן הגראמ"מ שך זצוק"ל והורה לאבי הבת שינתק באופן מידי מהשידוך, כיון שלדבר כך, זה גובל באפיקורסות.
ולכאורה ראינו שיש פוסקים שסברו שיש כזה דבר טעות במשנה ברורה, כפי שכתב הגרמ"מ שולזינגר עצמו שציטט משנה ברורה (סימן תקי"ג ס"ק י"ט) שיוצא מדבריו שראש השנה יכול לצאת ביום ראשון ושני.
על משנה ברורה זו הקשה שר התורה הגר"ח קניבסקי (שי"ח השדה חלק ג') בסופו שתמה על המשנה ברורה שהובן מדבריו שראש השנה יכול לצאת בימי ראשון ושני, ולכאורה תמה הגר"ח קנייבסקי, הרי יש לנו כלל: "לא אד"ו ראש" (שמשמעו שראש השנה לא יכול לצאת ביום ראשון בשום אופן).
תירוץ גאוני מתרץ הגרמ"מ שולזיגר שכוונתו של המשנה ברורה היא לאחרית הימים, אחרי ביאת משיח צדקנו שיקדשו את החודש על ידי הראיה, ואז יוכל לצאת ראש השנה בימי ראשון ושני. כידוע החפץ חיים כל ימיו ציפה לגאולה ובנין בית המקדש, ועבודת הקורבנות, כך שסביר להניח שלכך התכוון.
ברם, שה"ת הגר"ח קניבסקי לא ענה את תשובתו של הגרמ"מ שולזינגר, אלא מובן בדבריו שישנה טעות במשנה ברורה.
ויש לבאר את אמרתו של מרן הגראמ"מ שך שבחור ישיבה בפגישה עם בת סמינר שאומר שהמשנה ברורה יכול לטעות - זה באמת גובל באפיקורסות, לעומת תלמידי חכמים שמתדיינים בהלכה, כפי שהחזון איש ידע שהרשב"א סבר שאמרת חז"ל הם מליצה, אולם לבחור ישיבה בימינו אסור לאומרו.
לקריאה נוספת: ספר מעשה איש. מחברת של רבי שמערל גריינמן
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות