דרכו של הנשר הגדול, רבנו הרמב"ם, שוללת לחלוטין את אמונת הכשפים, הקמיעות, השדים והרוחות כפשוטו ומשמעו, כפי שכתב ב'פירוש המשנה' (מסכת עבודה זרה פרק ד'):
"והם העמים אשר יצא אברהם אבינו מכללם וחלק על דעותיהם הנפסדות במה שאצר ה' בליבו מן החכמה, והיו מגדלים את הכוכבים ומייחסים להם פעולות שאינן להם, והם אשר יסדו את גזירת הכוכבים והכישוף והלחשים והורדת הרוחניות ושיחות הכוכבים והשדים והקסם והניחוש לכל ריבוי מיניהם, ודרישת המתים, והרבה מאלה העניינים אשר שלפה התורה האמיתית חרבה עליהם וכרתה אותם, והם שורש עבודה זרה וענפה".
>> למגזין המלא - הקליקו <<
ברור לן שחשוב לצטט דעה זו בדורנו, וכל זאת למרות דבריו של אדוננו הגר"א שהתבטא בחריפות על הרמב"ם: "והוא נמשך אחר הפילוסופיה הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר... והפילוסופיה הארורה הטתו ברוב לקחה ולפרש הגמרא בכל בדרך הלציי ולעקור אותן מפשטן, וחס ושלום איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם, אלא שכל דבריהם הם כפשטן... בעלי הפילוסופיא שזורקין אותה לאשפה שהם חצוניות, אלא של בעלי האמת". (יו"ד סימן קע"ט ס"ק י"ג מהדורה ראשונה).
בימינו ישנם שנקטו בגישת הרמב"ם ולא מאמינים בשדים כיצור טבעי שבני אדם יכולים לפגוש בו, לעומת אלו שנקטו בגישתו של הגר"א, ומאמינים בשדים ביצור טבעי, שבני אדם יכולים לפגוש ולהינזק ממנו.
במקביל לדעתו החריפה של הגר"א, שהרמב"ם הושפע מהפילוסופיה והחקירה, האדמו"ר רבי נחמן מברסלב כתב מפורש שעדיף להיות פתי שמאמין לכל דבר, מאשר להיות חכם ופילוסוף ולבסוף להגיע מכפירה בהכול.
"טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִילּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת מִלִּהְיוֹת חָכָם וְלִכְפּר בַּכּל חַס וְשָׁלוֹם דְּהַיְנוּ לִכְפּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַכּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם[1]".
דרך זו של מחקר ופילוסופיה, לפי רבי נחמן מברסלב יכולה להגיע רח"ל להכחשת ניסים מפורשים, ולומר שהם דרך טבע:
"אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע... הֵם פּוֹגְמִין בָּאֱמוּנָה מְאֹד, וּפוֹגְמִין בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהֵם מַאֲרִיכִין אֶת הַגָּלוּת... וּכְשֶׁיִּכְלוּ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל"[2].
אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים - והָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ
בסדרת מאמרים, שפורסמו בבמה זו, הִתְפַּלְפַּלְנוּ אנוכי והרבנית ורד שאלתיאל אודות הנס המופלא של 'קריעת ים סוף', והגישות השונות של מפרשי התורה, רבותינו גאונים, ראשונים ואחרונים.
שאלתיאל ציטטה את הגישות של המקובלים על נס על טבעי, ואילו אנוכי ציטטתי את הגישות של חלק מרז"ל גאונים וראשונים שבעקבות הפסוק "רוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה" (שמות יד כא), ביארו שהנס הוחבא בתוך הטבע, ולכן המצרים המשיכו לרדוף אחר בני ישראל אל תוך הים, מבלי לשם לב לנס המופלא שהקב"ה עשה לבניו.
מי אני שאכתוב את הדברים הבאים, עפר ואפר אני מתחת כפות רגליהם של גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, אלא שמקובלנו מרבותינו ז"ל על שנים עשר שבטי י-ה בני יעקב אבינו, וכל אחד מייצג דרך ביהדות, ואֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי א-ל חַיִּים, ושתי הגישות מקובלות, וראוי להביאם בשעה שלומדים את סוגיה זו של קריעת ים סוף.
בעניין זה, מעניין לדעת שפעמים אף ליטאים מעיינים בתורת רבי נחמן מברסלב.
ראה בספר "בנין נפש האדם" עפ"י משנתו של רבי שלמה הופמן שהיה בקי ומומחה בנפש האדם, שהביא שהמשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה, היה ממליץ לתלמידיו לומדי הישיבות ה'ליטאיות' המובחרות ביותר לעיין בעתות משבר בספר של רבי נתן מברסלב "משיבת נפש" שם מרחיב ומעמיק ביותר במושגים של "התמודדות עם החטא...[3]".
יצוין שהמשגיח הגר"ש וולבה כשהספיד אדמו"ר מסוים התבטא ואמר: "הרי מוסר וחסידות שניהם 'קנייטש' חדש בתורה הקדושה", ותלמידיו ביארו שברור לן שקיבלנו את שני תורות אלו בהר סיני, אלא שעד ימי הגרי"ס והבעש"ט הם היו נסתרות, ושני הדרכים אמת[4], ומכאן נראה את גישתו שלמרות שהיה ליטאי, קיבל ועודד את תלמידיו להגות בכתבי ברסלב, במספר עניינים חמורים.
לכך אצפה מהוגים בסגנון של הרבנית ורד שאלתיאל המצטטת רבות את הבעש"ט ורבי נחמן בדבר ניסים ומופתים מעל הטבע וכו', לבל יסברו שאלו המצטטים את רבנו סעדיה גאון, הרמב"ם, ושאר רבותינו בסוגיות פילוסופיות שונות, דינם ככופרים. אלא שני הצדדים יכבדו האחד את השני, שכן שניהם נתנו לנו על ידי משה רבנו בהר סיני.
לא כל מי שמאמין בסיפורי חסידים על כרכרות שמתעופפות באוויר בשמי אוקראינה, בדרך ממז'בוז לליובאוויטש, הוא תמים ופתי, ולא כל מי שמאמין ששדים ורוחות הם לא כפשוטם, וניסי התנ"ך אירעו בחלום כדברי הרמב"ם הקדוש ותלמידיו, הוא כופר.
חכמים היזהרו בדבריכם.
•
[1] שיחות הר"ן - אות קג
[2] ליקוטי עצות, אמונה, ג' -ליקוטי עצות, אמונה, ז'
[3] בהקשר זה סיפר לי ידיד שגדל בבית 'ליטאי', וכיום הוא חסיד ברסלב, שבשנות הבחרות בישיבה הליטאית, הוא חי בחרדות בעניין זה, ואירע שבעיצומו של יום כיפור הוא נכשל רח"ל, והוא שקל לאבד את נפשו( ה' ישמור), ורק כשהוא גילה את תורת רבי נחמן מברסלב שע"י ה"תיקון" וה"ווידוי" מומתקים הדינים, הוא חזר למוטב, ומאז הוא דבק בחסידות ברסלב בכל מאודו.
[4] ראה דעת שלמה מאמרי גאולה עמ' שנג
הצגת כל התגובות