קיבלת כח של גור אריה – ידעת?
יהודה חקק בנשמות ישראל כח גבורה אדיר, ולכן, כל אחד מאיתנו נקרא יהודי ע"ש יהודה, שחקק בנו את מידת הגבורה, שעל ידה:
נוכל להכין 'כלים' לקבלת אור ה' יתברך.
מכאן, הכח ללמוד תורה ולקיים מצוות, לדלג ולהתגבר על כל מכשול:
ולמסור נפש, עבור גילוי - מלכות ה' בעולם!
וידוע הסיפור, שאחי יהודה הורידו אותו ממלכותו ונידו אותו, ואעפ"י כן:
יהודה קם בכל פעם מחדש, והמשיך לעסוק בתורה ובעבודת ה'!
יהודה היה מתחזק בדעתו, פעם אחר פעם, ולקח על עצמו את האחריות ולקח ערבות על נשמות ישראל:
שיוכלו להתגבר בכל פעם מחדש בעבודת ה', ויביאו את הישועה.
הכל תלוי אך ורק – בי!
"וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי" - אין הדבר תלוי אלא בי!
יהודה הכניס לכל יהודי - גבורה כארי, שיוכל לומר: שיש לו אחריות לכל הקלקולים בשורשם, מחטא אדם הראשון עד חטא העגל...
וזה, ע"י שכל יהודי יוכל לראות את עצמו:
כאילו הוא האחד והיחיד - בעולמו של ה' יתברך!
כל תיקון העולם תלוי אך ורק בו!
ויאמין, שבוודאי יצליח בסוף - לתקן הכל!
יש בעולם הסתר פנים, שמקשה על האדם לקחת אחריות, ולעסוק בתשובה בכל ליבו, ולהתוודות לפני ה' יתברך, כמו שיהודה פשפש במעשיו ואמר: "הָ־אֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ". ואחרי כן אמר
"יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי" - קיבל את גזירת שמים.
בכוחך - להמליך את המלך על כל העולם!
יהודה טבע בנו את היכולת לשבור את הגאווה, לעמוד בבושה ובהכנעה לפני ה' יתברך, ולהתוודות על חטאנו, כי זה מה שעושה לקב"ה נחת רוח גדולה.
אתה מסוגל לעמוד בפני מלך העולם, ולומר לו, את המילים הכי גבוהות שבן אנוש יכול לומר: חטאתי עוויתי פשעתי...
וכשמילים אלו, יוצאות מעומק ליבך, אתה מרגיש את קרבת א־להים ואור ה' זורח עליך, ברגעים אלו ממש, אתה:
ממליך את הקב"ה עליך, ועל כל העולם!
מתי הקרבה הכי גדולה בין אב לבן?
נבין בדרך משל, מה קורה כשבן עבר על רצון אביו, ואחרי מעשה בא אליו בראש מורכן ומבט מבויש, ואומר:
אבא, אני יודע שלא עשיתי לך נחת רוח, מכך ש... אני יודע שלא נהגתי נכון, ולא אעשה זאת שוב, ובאתי לבקש את סליחתך...
מה מרגישים האב והבן ברגעים אלו? אהבה עצומה וקִרבה גדולה!
רגעי קִרבה אלו, יותר גדולים מזמנים רגילים, שהבן עושה את רצון אביו.
עסק ה'תשובה' – קצת כבד עליך...
"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" – ללימוד תורה וקיום מצוות, יש חשיבות גדולה, אבל, דווקא עסק התשובה:
מקרב אותך לה' יתברך, יותר מכל - דבר אחר!
קל יותר לעסוק בתורה ובמצוות, מלעסוק בתשובה, ולומר 'טעיתי'.
המילה 'טעיתי' מוכיחה שהטעות שעשית, קלקלה ופגמה בכבוד ובמלכות ה' יתברך, וכעת, אין לך דרך לחזור לה' יתברך ולהיוושע, בלעדי רחמי ה' יתברך.
ודבר זה, גורם לאדם:
להרגיש שעצמיותו מתבטלת – ממש!
הצדיקים – סללו את כח התשובה!
צדיקי הדורות הם ראו את נשמות ישראל בכל הדורות, אף את הנשמות הפחותות, ונשמות הפושעים, והם:
מסרו נפשם עבור תיקון נשמות ישראל!
התפללו רבות עבורם, ולקחו:
ערבות אישית על כל נשמה ונשמה, כדי – שתגיע לתיקונה.
צדיקי הדורות תיקנו עצמם, ולא היה להם אחיזה בשום חטא או פגם, אבל, הם הורידו עצמם למטה, ועסקו בתיקון העולם בשביל להיטיב לכלל נשמות ישראל, וע"י זה הם:
סללו את הדרך לגילוי אור ה', בכל נשמות ישראל!
הם לא דאגו לעצמם, וויתרו על עליה בעוד ועוד מעלות רמות ונשגבות, על דרך "יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי (בראשית מד', לג'), אלה הם:
המשיכו את כח גבורת התשובה - לכלל ישראל!
כשדוד המלך אמר לקב"ה שחטא ופשע ח"ו, הוא לא התכוון ח"ו לשקר לה' יתברך, אלא, הוא ראה ברוח קודשו את נשמות ישראל בכל הדורות, והוריד וקישר עצמו אליהם למקום שבו הם נמצאים, ומשם הוא:
התפלל וזעק ממעמקי ליבו לה' יתברך, כאילו הוא חטא ופשע.
ובדרך זו, הלכו צדיקי הדורות בכל הדורות.
הוטבע בך - כוח גדול ועצום!
כדי להבין את האהבה ומסירות הנפש של צדיקי הדורות, צריך לאחוז באמונת חכמים, ולהפנים שמכח עבודתם הנוראה, הם הביאו לכלל ישראל מתנה גדולה ונפלאה:
האפשרות לשוב בתשובה, ולהתקיים - במעמקי הגלות הארוכה.
הצדיקים הורידו עצמם לכלל ישראל, ובכך:
המשיכו לכולנו את הכח והגבורה להודות ולהתוודות - עבודת התשובה.
התפילה – היא הדרך לגילוי מלכות ה' יתברך!
"ולֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק וגו', וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" - הקב"ה כביכול לא יכול להתאפק, כשהוא שומע את תפילתנו ושוועתנו, ובעבור זה:
הקב"ה מוכן לגלות את מלכותו בעולם!
כשמלכות ה' תתגלה, יגלה ויתגלה לעם ישראל, ולעולם כולו:
מיהו הבורא שעם ישראל קורא לו, ועובד אותו בכל הדורות.
אז יוכח, שעבור אמונתנו האיתנה באל הגדול הגיבור והנורא, עם ישראל נשחט ונטבח במהלך הדורות, ויתגלה לנו מהם האותיות של התורה הקדושה שעסק בה עם ישראל כל היום, וכולנו נראה:
כיצד ה' יתברך הוא - היחיד! שפועל ועושה – הכל! ומנהיג - את הכל!
וסוף סוף נבין: מיהו מלכנו שציוונו "אנכי ה' א־להיך וכבד את אביך וגו'".
גילוי מלכות ה' – יעוד ומטרת חיינו!
כעת, החושך מכסה את הכל, ועדיין אין גילוי מלכות ה' בעולם, ואף נראה שמלכות ה' נעלמת, אבל, בקרוב:
"אֲנִי יוֹסֵף וגו', כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" – הקב"ה יגלה את מלכותו בעולם הזה.
וביום ההוא, תיפול בושה גדולה על האדם, ולא יבין איך כל יומו עסק בממון ובכבוד, ובבניית ארמונות, שעבורו הם עכשיו, ארמונות מחול – ממש! במקום לעסוק:
במטרה שעבורה נשלח לעולם - גילוי מלכות ה' יתברך!
והבושה, הוי איזה בושה גדולה אז תהיה, שחשב:
שהוא פעל או עשה משהו - בגשמיות או ברוחניות!
כי אז יתגלה: שה' יתברך עשה הכל – ולא אנחנו!
וכולנו נבין מה שכתוב:
"ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" – שכאשר הקב"ה 'משלם' לאדם על המצוות שעשה, זה - עוד חסד! מחסדי ה' יתברך.
כי המלכות שלך היא - לעולמי עד תמלוך בכבוד...
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד!
במהרה, אמן!
(לוקט ועובד מדברי הגאון הינוקא בגיליון דורשי ה')