פרק ח': אמש פרסמנו את אגרתו החריפה של הגרש"ז מלאדי באגרותיו כנגד הגר"א: "שאינו מאמין בקבלת האר"י בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל".
מתברר שישנם שמערערים על מהימנות אגרת זו שיצאה מקולמוסו של הגרש"ז מלאדי בעל התניא.
הפרקים האחרונים >>
- האם הגר"א חיבר את קונטרס 'זְמִיר עָרִיצִים' נגד החסידות?!
- חתם על החרם כנגד החסידים - ולבסוף נתפס לחסידות
- החסידים שרפו את הקונטרס והמתנגדים נאלצו להבליג
- ההבדל בין החסידים למתנגדים - בעיניו של הגר"ח מבריסק
- מחלוקת הענקים על תורתו של האריז"ל הקדוש
החוקר הנודע הגאון רבי דוד קמינצקי (ישורון כ"ג עמ' תקצז והלאה) במאמרו עמד על כך שבמסגרת התגובה החסידית לחרמו של אדונינו הגר"א כנגדם, החסידים פרסמו שהגר"א לא מאמין בקבלת האריז"ל, ולכן הוא יצא כנגדם.
אחת הראיות שלו, היא מקטע נוסף באותה אגרת בה נכתב: "ומי יתן ידיעתיו ואנחהו ואערכה לפניו [הגר"א] משפטינו, להסיר ממנו כל תלונותיו וטענותיו הפילוסופיות אשר הלך בעקבותיהם". מקטע זו באגרת משמע שהגר"א לא למד קבלה, ולא החזיק ממנה, אלא חקר אלקות בשכל אנושי דרך הפילוסופיה.
הרב קמינצקי סבור שברור שמדובר בדברי הבל, והאגרת נכתבה מאת זייפן, ולא מאת הגרש"ז מלאדי בעל התניא, ויש להוסיף ע"ד שכמפורסם שהגר"א התבטא בחריפות כנגד הפילוסופיה, ואף לא חת לחלוק בכך במפורש על הנשר הגדול הרמב"ם בדבריו המפורסמים: "הרמב"ם... והוא נמשך אחר הפילוספיה הארורה... אבל כבר הכו אותו על קודקודו... והפלוסופיא הטתו ברוב לקחה ולפרש הגמרא בכל בדרך הלציי ולעקור אותן מפשטן... בעלי הפילוסופיא שזורקין אותה לאשפה שהם חצוניות..." (יו"ד סימן קע"ט ס"ק י"ג).
הרב קמינצקי טוען שלאחר שהגר"ח מוולאזין כתב שהיו כאלו שטענו זאת על הגר"א, הגיעו זייפנים וכתבו בשמו של בעל התניא, אולם לא המדובר שהגר"ח כתב זאת כתגובה לאגרת של הגרש"ז מלאדי, שכן הגר"ח לא ירמוז במשפט חריף זה: "דבת רבים בורים, ריקים בפלאכים הרחוקים... אנשי בלי עול, זבובי מות", לגר"ז מלאדי בעל התניא, אלא מדובר במחרחרי ריב שהשתמשו בתלונות ידועות, ובדברי הגר"ח מוואלזין, וכתבו זאת בשם הגרש"ז מלאדי דברים שלא עלו על לבו כלל וכלל.
לגבי הטענה שהגר"א סבר שהתגלו שיבושים בכתבי האריז"ל, יישב הרב קמינצקי והביא מקורות לכך שאין מישהו מגדולי המקובלים שלא סבור שכתבי האריז"ל השתבשו, ופשוט וברור שגם דעת הגרש"ז מלאדי לא הייתה שונה מכל גדולי ישראל מאז ועד קרוב לימינו שסברו שכתבי האריז"ל השתבשו, חוץ מאלו שיצאו מאת הרה"צ חיים ויטאל ובנו רבי שמואל ויטאל, וכך כותב הנודע ביהודה, מרן החיד"א, הגאון רבי יצחק אייזיק חבר, וייחודי היה הגה"צ רבי חיים הלברשטם ששמע ממחותנו מהרש"א מראצפערט בשם אביו ה'דברי חיים' מצאנז שכת שבתי צבי ערבו הרבה דברים בתוך כתבי האריז"ל.
יצוין שהגרש"ז מלאדי עצמו מטיל ספק בדברים מסוימים שנאמרו בשם האריז"ל, ראה לדוגמה ב'ליקוטי תורה' בפרשת צו שהביא הגרש"ז פירוש בשם 'ספרים' וכותב עליו שהוא דוחק, אף שה'ספרים' הם דברי האריז"ל בתהילים.
לענ"ד ברור שהמכתב המיוחס לגרש"ז מלאדי מזויף, שכן לפי דבריו האריז"ל לא חידש מחוכמתו מאומה, וכל דבריו קבל מפה קדוש אליהו הנביא, וברור לן שהאריז"ל היה גברא מגובריין גאון בזכות עצמו, ולא רק קיבל דברי חכמה מאת אליהו הנביא.
לגבי הטענה שהגר"א חולק על האריז"ל, ראה את שכתב המקובל הנודע רבי שלמה עליאשאוו ה'לשם שבו ואחלמה', שהיה פשוט לו שהגר"א חולק על האריז"ל בעניינים מסוימים, ובמכתב בכתב ידו הביא את פשר מחלוקתם של "הני תרי קדושי עליון" בהאי לישנא: "גם אם אינו מפרש הגר"א ז"ל כדברי האריז"ל, אין לתמוה כלל כי רב גובריה דהגר"א לפרש בדרך אחר וכפי ראות עיני קדשו ולא חדש הוא כלל".
אחת הדוגמאות שהגר"א חלק על האריז"ל הוא בעניין כמות החלות לקידוש. האריז"ל הבין מהזוהר שצריך 12 חלות בכל סעודה, לעומת הגר"א שכתב בפרוש על 6 חלות בסך הכל, 2 בכל סעודה.
למעשה ישנם ששאלו שגם אם כל דבריו של האריז"ל הם מאליהו הנביא והרי איתא בחז"ל "לא בשמים היא"? ותרצו שפשוט שהאריז"ל דבר פנים מול פנים עם אליהו הנביא, וחייבים לשמוע בקולו. אמנם אין מידע על כל פסק ופסק מאת האריז"ל האם הוא מאת אליהו או מאת חכמתו של האריז"ל, וברור לן שגם האריז"ל חידש דברים מעצמו, ולכן מותר לגר"א לחלוק עליו, כיון שלא ידוע מה קיבל האריז"ל משמים ומה חידש מעצמו, וברור שקיבל משמים, וגם חידש בעצמו.
***
יצוין שבחסידות חב"ד, מתכחשים בתוקף לטענותיו של הרב קמינצקי, וגורם לא רשמי בחב"ד אמר לי בהאי לישנא: "אין שום סיבה לחשוד שהאגרת הזאת מזוייפת, יותר משאר האגרות של אדמו"ר הזקן, בין אגרת זאת ובין כל אגרת אחרת שאינה לרוחם, בין אגרות אדמו"ר הזקן ובין אגרות אדמו"ר הצמח צדק, ידועה ומפורסמת".
עוד ראיתי משמו של הרה"ח רבי שלום דובער לוין המנהל והספרן הראשי של ספריית חב"ד בברוקלין שצידד באמינות אגרת זו, וכתב (במהדורתו של אגרות האדמו"ר הזקן), שאגרת זו נדפסה במקורות רבים, כגון מצרף העבודה. בית רבי כ, ב. לקוטים יקרים ע' ב [רק קטע]. אגרות בעה"ת סי' נו. ס' התולדות אדה"ז ע' קנד. "חסידים ומתנגדים" ע' 198. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לד. ומועתקת בכמה כת"י.
עוד כתב הרב לוין שכתב היד של האגרת, נכתב בסמיכות להסתלקות אדמו"ר הזקן, ובסופו הובא כך: "הועתק מגוף כתב אדמו"ר השלוחה לק"ק וילנא ישראלים צדיקים וישרים", והוסיף כראיה לאמינות האגרת מאת הגרש"ז מלאדי אדמו"ר הזקן: "לשונו הזהב של רבינו בקטעי פסוקים ומחז"ל משולבים, ניכרת מאד באגרת זו".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות