מהי האיגרת המסתורית שכולם מדברים עליה?
האיגרת של רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל היא איגרת קבלית עמוקה ונוראת הוד, שנכתבה ערב מיתתו על קידוש השם בשנת ת"ח (1648), בפרעות הקוזקים באוקראינה. באיגרת זו גילה רבי שמשון סודות עצומים בעולמות העליונים, תוך שילוב של שמות קודש, צירופים מכתבי האר"י ותורת הסוד. האיגרת הפכה לדף קבוע בהגדות של פסח מדפוסים רבים במשך למעלה מ־300 שנה, ונקראת בידי צדיקים, חסידים ופשוטי עם כאחד – מתוך אמונה חזקה שקריאתה בערב פסח מסוגלת להמתיק דינים ולפתוח שערי רחמים.
מי היה רבי שמשון מאוסטרופולי?
רבי שמשון נולד בשנת ש"ס (1600) בעיר קוריץ שבפולין (כיום באוקראינה). היה מקובל גדול, בן בתו של רבי שמשון אחיו של המהר"ל מפראג, וחברו של רבי נתן שפירא זצ"ל, בעל "מגלה עמוקות". בין חיבוריו הרבים: "דן ידין" (פירוש על ספר קרניים), "ליקוטי שושנים", "שמש נוגה" (על שערי אורה), "נזר אלוקים", "בן מנוח" (על האדרות), "מחנה דן" (על הזוהר), "ויזרח שמש", "נפלאות חדשות על התורה והמגילות" ועוד.
בספר "שם הגדולים" (מערכת גדולים, ערך ק"פ), כותב עליו הגאון החיד"א ז"ל: "מהר"ר שמשון מאסטראפולי ז"ל, הוא הקדוש... והיה לו מגיד... ובעוונות הרבים נהרג בשנת ת"ח בעומדו בבית הכנסת מעוטף בציצית ותפילין."
מיתתו על קידוש השם
רבי שמשון נהרג באכזריות איומה: פורעים תקעו בעורפו ענף עץ חד כפגיון – אך הוא לא הרגיש כאב, כי היה עסוק בייחודים נוראים באותה שעה. המעשה היה ביום שישי, ג' באב שנת ת"ח, נכנס לבית הכנסת עם שלוש מאות יהודים, כולם לבשו תכריכי פשתן, התעטפו בטליתות, הניחו תפילין, והתכוננו לקדש שם שמיים. בהקדמות מקובלים נכתב כי באותה שנה השביע רבי שמשון את הסטרא אחרא לבטל את גזירות ההשמדה מעל ישראל. תשובת כוחות הטומאה הייתה:"אם יתבטלו ישראל משבת, מילה ותורה – תתבטל הגזירה." אך הוא השיב: "אות אחת מהתורה לא תתבטל." ואז באו הרוצחים והרגום – על קידוש השם. אשתו ההרה נמלטה וילדה בן, שנקרא גם הוא רבי שמשון, עלה לארץ הקודש ופרסם את האיגרת מתוך כתבי אביו.
הסגולה שבאיגרת – לא רק מיסטיקה
במשך דורות הועתקה האיגרת בתוך הגדות של פסח, כשבשוליה נכתב: "סגולה נפלאה לקרות אותה בערב פסח... כל מי שמעיין בסוד הנפלא הזה אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח – מובטח לו שיינצל מכל מכשול, מיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו. אויביו יפלו תחתיו, על במותימו ידרוך, בכל אשר יפנה יצליח, ובכל עסקיו ירוויח עד ביאת הגואל." כמו כן, האיגרת נחשבת להגנה רוחנית גבוהה ביותר, ובמיוחד בשעות סכנה. לדוגמה, כתב הריא"ז מרגליות זצ"ל בהגדה שלו, כי:"כל מי שאמר את מכתב זה של מהר"ש אסטרופולי זיע”א בשואה בערב פסח – לא קרה לו דבר וניצל לחיים, והוא פלא."
הצלה בזכות האיגרת
סיפר כ"ק אדמו"ר מערלוי זי"ע, שבשנות המלחמה הגדולה (מלחמת העולם השנייה) נקלע לאיום חיים ממשי. הוא נזכר שלא למד באותה שנה את האיגרת, מיהר לפרוש הצידה, למד אותה – ומאז ראה סייעתא דשמיא מופלאה בכל דרכיו עד שניצל לגמרי.
כמו כן סיפר גם על זקינו ה'התעוררות תשובה' זצ"ל, שנפטר בגיל 94. שהקפיד ללמוד את האיגרת מדי שנה בערב פסח. בשנתו האחרונה לא הספיק לקרוא אותה – ובאותה שנה נסתלק לעולמו. מכאן למדו צדיקים את כוח ההבטחה שבקריאת האיגרת – להינצל מכל נזק ומיתה משונה.
שמות הקודש – כוונה בלב, לא בפה
האיגרת כוללת שמות קודש ושמות מלאכים רבים, חלקם בצירופי אותיות נסתרות. לפי המקובלים, אין לקרוא אותם בקול, אלא רק לכוון בלב, מתוך יראת שמים וקדושה. כך נפסק גם בסידורים ובכתבי האר"י, שיש להימנע מהוצאת שמות הקודש בפה – אלא אם הוסמכת לכך, ולכן יש לקרוא בלחש, מתוך כוונה בלבד.
אור שזורח בכל דור
האיגרת של רבי שמשון מאוסטרופולי איננה טקסט מיסטי בלבד – אלא קרן אור רוחנית שמאירה את נפש הקורא. במיוחד בימים של ערב פסח, כשהעולם מתכונן לגאולה – קריאת האיגרת היא כמו קול פנימי שמושך ישועות, הצלחות, שמירה רוחנית ותקווה עמוקה.
זכינו, ויש בידינו את הסוד שיכול להציל נפש, לשמח לב, ולהמתיק כל דינים. אשרי מי שקורא. אשרי מי שמכוון. אשרי מי שמאמין.
מקורות - פסח בציון לרב בן ציון מוצפי
הגדה של פסח - שמע בני לרב בניהו שמואלי
אתר קבלת הרמח"ל
האיגרת של רבי שמשון מאוסטרופולי:
