היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה היום (רביעי) למ"מ שר המשפטים, בני גנץ, את דו"ח הפעילות השנתי שלה, הרביעי במספר מאז הקמתה בשנת 2017.
דו"ח היחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים; ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי.
במהלך השנה האחרונה התקבלו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 1,450 תלונות בגין 506 אירועים, יותר מפי 3 ממספר התלונות (497) שהוגשו ליחידה במהלך השנה הקודמת.
ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, וזאת לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת, שהתקיימה בחודשיים הראשונים של 2020.
פילוח התלונות לפי נושא:
- 26% מהתלונות היו בנושא הפליה במתן שירות ציבורי
- 19% בנושא התבטאות גזענית
- 15% בנושא הפליה בתעסוקה
- 11% בנושא פרסום גזעני/סטראוטיפי
- 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה
- 4% מהתלונות בנושא חינוך
- 3% מהתלונות בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני
פילוח התלונות לפי זהות הנפגעים:
- 27% מהאירועים המדווחים היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי אתיופיה
- 27% בגין אירועי גזענות נגד אנשים ונשים מהחברה הערבית
- 19% בגין אירועי הפליה נגד חרדים
- 7% מהאירועים נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר
- 20% נגד אחרים
פילוח התלונות בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי:
- 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית
- 15% בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר
- 13% בקשר ליוצאי אתיופיה
- 9% בקשר לחברה הערבית
- 1% נגד מבקשי מקלט
- 6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה
כפי שניתן לראות שיעור המתלוננים בנוגע לאירועים לפי שיוך קבוצתי היה גבוה בעיקר בקרב החברה החרדית, והתבטא בעיקר בתלונות בנושאים האלו:
- תלונות באשר לפרסומים גזעניים או סטראוטיפים בסיקור תקשורתי כגורם מרכזי להפצת נגיף הקורונה
- תלונות על הפליה בעת קבלת שירות מצד בעלי עסקים ונותני שירות במגזר הציבורי
- תלונות על הפליה בקבלת שירותי בריאות
- תלונות על האמצעים בהם נקטה משטרת ישראל בכל הנוגע לפיזור התקהלויות אסורות כלפי המגזר החרדי
הדו"ח המלא:
תלונות שהתקבלו בנושא הפליה במתן שירות ציבורי
• תלונה נגד עסק לשיווק ביצים שסירב למכור ללקוחות חרדים בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000.
אופן הטיפול: לאחר בחינת האירוע ביחידת התיאום וביסוס תשתית ראשונית, הועברה התלונה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים להמשך טיפול ולבחינת הגשת תביעה אזרחית.
סטטוס טיפול: הוגשה תביעה אזרחית נגד בית העסק.
• תלונה על אפליית יולדות חרדיות בבתי חולים – בתלונה נטען כי במחלקת יולדות בבתי חולים ציבוריים יש יחס מפלה שמתבטא בהפרדת יולדות חרדיות ויחס משפיל כלפיהן
אופן הטיפול: לאחר בחינת התלונה היחידה פנתה למשרד הבריאות במטרה לברר האם קיימת פרקטיקה המתירה הבחנה פסולה בין היולדות ובכלל במתן שירות רפואי לחברה החרדית.
סטטוס טיפול: משרד הבריאות הפיץ הנחיה לכלל בתי החולים ליתן טיפול שוויוני לכלל האוכלוסיות וציין כי מערכת הבריאות דוגלת ב"אפס גזענות" וכי אין להבדיל בטיפול בין חולים על פי מקום מגוריהם או השתייכותם הקבוצתית.
• תלונה על הפליה כלפי אישה ובנה מהחברה החרדית בעת שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי – המתלוננת, רופאה במקצועה, טענה כי בעת הגעתה עם בנה למזכירות המרפאה בבית חולים ציבורי עזבה המזכירה בבהלה את המזכירות ותוך כדי עזיבתה התקשרה לרופא ודיווחה לו: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?" המתלוננת פנתה אליה כדי להבין את פשר התנהגותה וזו השיבה לה: "מצטערת גברתי, אילו הנחיות של משרד הבריאות".
אופן טיפול: לאחר בחינת התלונה פנתה היחידה לבית החולים לקבלת התייחסות. לאחר קבלת ההתייחסות ובחינת התשתית העובדתית והמשפטית, הועבר הטיפול לסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
סטטוס: התיק נסגר בסיוע המשפטי על רקע חוסר שיתוף פעולה מצד המתלוננת.
התלונות שטופלו במהלך השנה
18 תלונות הופנו לטיפול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, 13 מהן מצויות בטיפול (בירור משפטי, הליך משפטי או חקירה משמעתית), ב-4 תלונות הטיפול הסתיים בנקיטת הליכי משמעת (3 עובדים ננזפו ולעובדת אחת ניתנה הערה והתראה) ותלונה אחת נסגרה.
43 תלונות שעניינן הפליה במתן שירות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תשס"א-2000) הופנו לסיוע המשפטי, 15 תלונות מצויות בטיפול, 3 מצויות בהליך משפטי ו-25 תלונות נסגרו לאחר בחינה, רובן בשל חוסר שיתוף פעולה של המתלוננים.
41 תלונות הועברו למשטרת ישראל, 9 מהתלונות טופלו, 3 מהן נמצאו לא מוצדקות, 3 הועברו לטיפול הפרקליטות, 4 מצויות בבירור ותלונה אחת נמצאת בחקירה. ב-12 מהן לא התקבל מענה מהמשטרה לגבי אופן הטיפול ו-11 מהתלונות נסגרו, חלקן ללא פתיחה בחקירה.
"מציאות קשה של גזענות, הפליה והדרה"
מ"מ שר המשפטים, בני גנץ, אמר כי "שנת 2020 הייתה אחת השנים המאתגרות רפואית, כלכלית וגם חברתית, ולצערי בצל מגיפת הקורונה והמשבר הפוליטי, צמחו גם תופעות גזעניות, שמקורן לעיתים גם באנשי ציבור, ובתופעות רשת שמחלחלות לתוך החברה. תפקידנו לדאוג כי בשנת 2021 נציב רף גבוהה למלחמה בגזענות: מדיניות ענישה אקטיבית ואפס סובלנות לגזענות, חינוך וניסוח קוד אתי לכל ארגון והכשרות נאותות למשרתי ציבור. בנוסף, נפעל בשנת 2021, להגדלת הייצוג של כל חלקי החברה הישראלית בשירות הציבורי ולעמידה ביעדים שהציבה המדינה - אין תרופה טובה למיגור יחס מפלה, מהכרת האחר וגיוון שהוכח בארץ ובעולם כאמצעי לשיפור התפקוד של חברות וגופים".
מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "העלייה בשנה החולפת במספר התלונות ובמעגל האוכלוסיות שפונות ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מלמדת על חשיבות היחידה וחיזוק אמון הציבור בה. התמשכותו של משבר הקורונה מדגיש אף יותר את חשיבות היחידה בתקופה זו בפרט, כדי שכללי הריחוק החברתי המחייבים אותנו תקופה ארוכה לא יהפכו לריחוק חברתי עמוק ומהותי. היחידה ומשרד המשפטים כולו ימשיכו לפעול בהתמדה ובנחישות לצמצום הגזענות והאפליה".
השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "אף שהיחידה לתיאום המאבק בגזענות קמה על רק גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים בדו"ח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים. ניתן לכנות את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים. האתגר הוא להיאבק בכך. הכתובת בחלק מניכר היא אצל המערכת הפוליטית ואפשר לייחל לתיקון בה, אך בינתיים נחוץ לטפל בתלונות אינדיבידואליות, וזאת עושה היחידה למאבק בגזענות".
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "דוח היחידה משקף מציאות קשה של גזענות, הפליה והדרה ביחס לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. אנו פועלים למיגור הגזענות הממסדית באשר היא ופועלים בנחישות נגד כל מופע גזעני בכלל ובשיטור בפרט, ופועלים ליצירת מציאות אנטי גזענית. היחידה מהווה כתובת משמעותית למאבק בגזענות וזוכה לאמון הציבור, שמשתקף בהיקף התלונות המוגשות ליחידה. היחידה תמשיך לפעול בשינוי מנגנוני הכחשה מערכתיים ותצביע על הגישות וצורות ההתנהגות הגזעניות הקיימות בשירות המדינה בפרט ובשירות הציבורי בכלל".
הצגת כל התגובות