בפרק הקודם עסקנו בתירוצו המהדהד של הגאון המופלא רבי טוביה יהודה טביומי, שביאר היאך חז"ל רכשו ד' מינים יותר מכפי מחירם בשוק? עונה הרב טביומי שהם נהגו כך מפני שהם נסעו לקיסר הרומאי להתחנן ולעמוד על נפשם לקבל הנחה במיסים ולא הייתה להם ברירה.
- פולמוס הלכתי: כמה כסף מותר לשלם על אתרוג?
- היאך חז"ל הוציאו ממון רב על ארבעת המינים?
- מדוע רבן גמליאל קנה לולב במחיר 1000 זוז?
הרב טביומי מצטט כראיה לדבריו ספרי היסטוריה שמוסרים לנו שעם עליית מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה לשלטון הרומאי באה הקלה ביחסי היהודים עם האימפריה, כיון שהוא הקל את גביית המס היהודי ואסר על רדיפתם של אנשים בשל "אימוץ אורח החיים היהודי"[1].
אירוע זה שעלה בידי חז"ל לבטל את עול מיסים ע"י דורון והשתדלות אצל קיסר רומא, הונצח במטבע מתקופתם, במטבע של נרווה מארץ ישראל עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי".
ממשיך לבאר הרב טביומי, ולגולל את סיפור המעשה שעל ידי כך ארע שחז"ל רכשו אתרוג במחיר מופקע.
"לגודל מהירות הנסיעה שהצליחה מעל ומעבר לא הספיקו חכמי ישראל לקחת איתם אתרוג ולולב ורק ביושבם על האונייה החלו להשתדל אצל הקברניט של האונייה כי ישלח את אחד מספניו לאחד האיים ויביא להם אתרוג ולולב, כמובן שלא בנקל הסכים קברניט האונייה למלא את בקשתם ולהעמיד את האונייה בלב ים לצורך מצוה יהודית, ורק אחרי השתדלות מרובה והעיקר לאחר פיזור ממון רב, "אלף זוז", נאות הקברניט לבקשתם ושלח ספן בספינה קטנה לקנות אתרוג ולולב, אומנם הספן הלז לא התמהמה הרבה, וקנה רק סט אחד... והעלה את המחיר לגבוה ביותר, מה שארע שכולם רכשו ביחד את הד' מינים, ולכבודו של רבן גמליאל נשיא ישראל הביאו לו ראשון את הסט לברך".
חז"ל שנסעו לצורך מצות כלל עם ישראל היו פטורים לגמרי מד' מינים, ובכל אופן לחביבות המצווה הם השתדלו ופיזרו (ביחד) אלף זוז, והדרא קושיה לדוכתא, כיון שאף אחד מהם לא הוציא 1000 זוז, אלא ביחד, הם לא בזבזו יותר מחומש, ועדין חז"ל מכנים אותם "חביבות מצוה" כיון שהם לא היו צריכים לשלוח שליח בעת נסיעתם לצורך מצווה ברומא...
מוסיף הרב טביומי ומבאר שזוהי הסיבה שחז"ל כותבים "כמה מצות חביבות עליהן" לשון רבים, לא רק על רבן גמליאל, כי כאמור כולם רכשו ביחד את הסט ד' מינים.
כך ע"פ המטבע הארכיאולוגי תירץ הרב טביומי את כל השאלות על השאלה התמוהה, היאך חז"ל עברו על הוראתם ושילמו תשלום גבוה על ד' מינים.
1, איך רבן גמליאל הוציא יותר מחומש על ד' מינים? – תשובה: כולם הוציאו ביחד, ולא רק הוא.
2, מה עשו התנאים בספינה בחג סוכות? – תשובה: חז"ל נסעו למען עם ישראל וכדי ששלטון הרומאים יוריד את עולו.
3, מדוע לא קנו חז"ל טרם צאתם לדרך ארבעת המינים? – תשובה: לא היה זמן, כיון שהם מיהרו למצווה, ושלוחי מצווה- פטורים.
4, מדוע עלה המחיר של ארבעת המינים כה גבוה? – תשובה: הספן העלה את המחיר.
5, מדוע רק רבן גמליאל קנה את האתרוג, הרי כולם היו עשירים? – תשובה: כולם קנו, ורק כיבדו אותו ליטול ראשון, כי הוא היה הנשיא.
6, מדוע נאמר על כולם "חביבין עליהם המצות" הרי רק רבן גמליאל קנה את האתרוג? – תשובה: כי כולם השתתפו במחיר הד' מינים.
המרתק ביותר שעל המס היהודי שאנו רוצים לשער שחז"ל דאגו לבטלו כתב בארוכה החוקר אביגדור צ'ריקובר[2] על חרסים שמצא בעיר אדפו שהתפרסמה בזכות מקדש אדפו המפורסם בתחומה.
המקדש האמור נבנה בתקופת מצרים התלמיית בין השנים 237–57 לפני הספירה, ומעניין ביותר שבמקום נמצאו ראיות ארכיאולוגיות שהמס היהודי בוטל באותם השנים, על ידי כתובות עתיקות וכו'.
נמצאנו למדים שחז"ל נסעו לרומא בחג הסוכות לבקש הנחה והקלה בתשלומי המס לאימפריה הרומאית, כמו שמעיד המטבע מימי הקיסר נרווה, מצטרפת עדותו של בן התקופה הסופר דיו קסיוס, וכן הממצאים ממקדש אודפו בהם הוכח שהמס היהודי בוטל באותם השנים – כל זה מסביר לנו מדוע חז"ל מיהרו לנסוע לצורך כך, ולא הצטיידו בארבעת המינים ולכן שילמו עליהם סכום רב כפי המופיע בגמרא.
הגאון החוקר וההיסטוריון רבי יהודה טביומי מוכר רבות אצל הציבור התורני שוחר המחקר והידע, בחודש אלול האחרון הובא מאמר אודותיו במוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, בנוגע לתקיעת שופר בראש השנה, בכתבה הוגדר הרב טביומי: "חידושיו המקוריים והייחודיים אשר בנויים על ידיעה מקפת של דברי הימים במקורות חז"ל".
[1] (הוא לא ציין מקור, אבל ככה"נ המקור הוא בכתבי דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 68, פרק 1, סעיף 2)
[2] , "חפירות אדפו" בתוך כתב העת קדם כרך א (1942), עמ' 80–84
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com