מונולוג של רב קהילה: "קברתי נפטרי קורונה לבדי"

הרב בנימין גולדשמידט רבה של קהילת פארק איסט במנהטן (צילום: יח"צ)

החוג לסיעוד של המרכז האקדמי לב ערך השבוע כנס מקוון בנושא בריאות ובו הוצגו מחקרים שונים העוסקים בקשר בין בריאות לאורח חיים דתי, בשגרה ובעת המשבר הנוכחי. בכנס השתתף גם ח"כ משה אבוטבול שביקר את התנהלותה של המדינה ביחס למגיפה אל מול המגזר החרדי. הרב בנימין גולדשמידט רבה של קהילת פארק איסט במנהטן סיפר במושב שעסק בתפקידם של רבני קהילות, על התמודדותו האישית אל מול צרכי הקהילה היהודית בניו יורק לאור המצב.

"מנהטן בנויה כך שהתחושה שהעולם הגשמי הוא העולם הנצחי, אז באה הקורונה ועצרה את הכל" אומר הרב גולדשמידט. "זה התחיל לאט עם סגירת העסקים ולמעשה סגירת העיר וזה המשיך עם נתוני תמותה מחרידים של מאות נפטרים ביום. בתי החולים במנהטן הנחשבים למובילים בעולם קרסו מעומס. לא תמצאו אדם אחד שלא מכיר אדם שנפטר או שלא היה לו לפחות בן משפחה אחד שאושפז בבית חולים בגלל סיבוכי המחלה."

הרב גולדשמידט התייחס לצורך לטפל בגופות רבות של נפטרים יהודים, בצל הוראות של ריחוק חברתי וחשש מהמשך הפצת המחלה. "כרב קהילה מצאתי את עצמי קובר יהודים לבד. הלוויות ללא נוכחותם של בני המשפחה הקרובים שפשוט לא יכלו להגיע ולומר קדיש. זו טראומה אישית שאני אקח איתי לתמיד."

"הטלטלה הכלכלית הקשה הביאה לכך שמשפחות רבות הוציאו את ילדיהם ממסגרות של חינוך יהודי פרטי בשל עלותו היקרה, אחרות עברו לפרברים על מנת שיוכלו להמשיך ולממן לילדיהם חינוך יהודי. כמו כן הדיבור על עליה נעשה משמעותי יותר ומשפחות רבות נערכות בהתאם. כך נוצרה מגמה שבעקבותיה בתי הספר היהודיים איבדו כ 20% מתלמידיהם. הנחמה היחידה כאן היא שחלק מהעזיבה הוא לשם עלייה לארץ ישראל."

היבטים חיוביים שיצאו כתוצאה מהקורונה הובאו גם על ידי הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב. "ביום שאחרי הקורונה אנחנו נהיה אנשים טובים יותר. תראו מה למדנו מהתקופה הקשה הזו ומה נקח איתנו לעתיד. ישנם אנשים בעלי מוגבלויות עם קשיים שונים וקשישים שסובלים מבדידות גם ללא קשר למגפה. פיתחנו מודעות רגישות וחמלה כלפי אוכלוסיות שבעבר עברו לנו מתחת לרדאר."

כנס 'דתיוּת בריאות וקורונה' שנערך במרכז האקדמי לב על ידי החוג לסיעוד הינו ראשון מסוגו, בו הוצגו מחקרים שונים אודות הקשר בין אורח חיים בריא לרמה דתית, הן בימי שגרה והן בתקופת הקורונה. מחקרה של ד"ר רונית פנחס-מזרחי, שמרצה גם במכללה אקדמית לישראל רמת גן, בדק את ההבדלים במודעות לבריאות בהשוואה לרמה דתית של אוכלוסיות. מחקרה של ד"ר חיה רז, ראש החוג לסיעוד במרכז האקדמי לב עסק בדיסוננס קוגניטיבי של סטודנטים ביחס להגבלות הקורונה בהתאם לרמתם הדתית. כמו כן הוצגו מחקרים על החברה החרדית של ד"ר צביקה אור אודות מעורבותם החברתית של סטודנטים חרדים, ושל ד"ר אהובה ספיץ, ראש תחום סיעוד לגברים, אודות קבלת החלטות בנושאי בריאות, ומחקרה של ראש החוג לתואר שני בסיעוד ד"ר ענת רומם על הפשקווילים בתקופת הקורונה. מחקר נוסף של ד"ר עדי פינקלשטיין שנערך בשיתוף עם מרכז בריאות לאישה 'בשבילך' ומרכז בריאות האישה בהדסה עין כרם אודות קידום אורח חיים בריא בקהילות חרדיות סגורות.