יום העצמאות מאחורינו, טקסים ומשואות הועלו לתפארת מדינת ישראל ונשארנו עם רוחות סוערות שהניעו את הדגלים והנפנפים במרץ מצד לצד והניבו שיטפון של שיח בין אזרחי ישראל, ושלא לתפארתה.
במרכז במת טקס המשואות ובמרכז השיח הציבורי עמדה אישה, חבושת מטפחת, שיצרה סערה שהדיה התגלגלו ברחבי הרשת. כולם עסקו במטפחת שלראשה של מלכת היופי בדימוס, לינור אברג'ל.
היה שם שופט בדימוס, שאת דעתו על המטפחת לא תסבול המקלדת שלי, לכן אוותר על הציטוט, אך המסר ברור: "זהירות, הדתה". דעתו לא היתה דעת מיעוט, כי לדברים שכתב הצטרפו מאות קריאות עידוד מצד קוראיו.
אציין רק תגובה מעודדת אחת שקטפה אף היא די לייקים לשבוע: "עודד, היטבת לתאר את אשר רבים חשים: 'תרבוש רב קומות'.. שאפו!"
עד מהרה קמו לו מתנגדים ובעיקר מתנגדות. אחת מהן, חברת כנסת מהליכוד, שירן השכל, הגדילה לעשות מעשה מוערך מאוד וחבשה מטפחת לראשה, תוך שהיא מזמינה את עוקבותיה לעשות כמוה ולהחליף את תמונת הפרופיל לתמונה במטפחת. אכן, הדתה ברשת השיג לעצמו כבוד השופט בדימוס עודד אל-יגון.
ושוב התנהל שיח שוצף וקוצף בדבר המטפחת של המנחה: אם צנועה הייתה או לא; אם התאימה לשמלה או לא; אם צבעיה נועזים אם לאוו.
שיח בן מיליוני מילים, אלפי תגובות, עשרות מטפחות ואישה אחת, שכולם, ללא יוצא מן הכלל, שכחו את הדבר החשוב ביותר שאותו היא הביאה איתה לבמה.
לינור אברג'ל נושאת איתה בנוסף למטפחת, סיפור חיים מדהים. סיפור שיכול היה בקלות להפיל אותה לקרשים או לשאת אותה על במות, כאייקון של יופי בלבד.
מלכת היופי בדימוס חוותה פגיעה בגופה ובנפשה ובחרה שלא להישאר במקום הקשה.
במשך שנים, כשכיסוי לראשה ושמלה מכסה את ברכיה, היא מכתתת את רגליה ומבשרת לעולם את משנת המוגנות שלה.
האישה הזו שיכלה להישאר בעולם הדוגמנות והיופי, שעמדה על במת מיס עולם - עברה לעמוד על במות אחרות ולהעניק השראה של ביטחון ומוגנות בפני מאות אלפי שומעות.
אני אישית ניצבתי לצידה על הבמה בשעה שהוזמנו לדבר יחד על מוגנות בפני עובדות משרד הדתות. היא עמדה שם בפשטות ובנחישות וסיפרה את סיפורה הקשה, תוך שהיא מעבירה מסרים עמוקים של ביטחון ושל אמונה - אמונה באלוקים ואמונה בעצמך.
אני אישית ראיתי את הזיק שניצת בעיני השומעות ואת הכוח שניסך בהן. על זה! על זה אף אחד לא מדבר: על בשורת המוגנות והביטחון שהיא נושאת איתה, על נפשות שניצלו בזכותה, על כוח שהיא נותנת בעצם היכולת שלה לוותר על תענוגות תמורת מטפחת "רבת קומות".
אזרחי מדינת ישראל בחרו השבוע לעסוק בשיח של אופנה, בשיח של מטפחת או תרבוש; בצבעה; בצורתה; בהדתתה; וכך בבת אחת - כל מה שחשוב התגמד אל מול גובהה של מטפחת.
קומתה של לינור גבוהה ולא רק בשל המטפחת שלראשה, אלא בשל תרומתה האדירה לחברה בכל הקשור למוגנות ולביטחון.
על זה בלבד הייתה יכולה לינור אברג'ל להשיא משואה ולא רק להנחות את הטקס: בשם אלפי הנשים שקמו גם לאחר שנפלו מגובה רב קומות, ועל מפעל חייה שהוקדש לנושא.
על זה אנחנו צריכים לדבר, ובמקום זה אנחנו עוסקים ב--- מטפחת! עיסוק קולקטיבי במראה החיצוני כשזו בדיוק הסיבה שבעטיה היא נפגעה בראשונה, קמה ושינתה את העולם ובמחי יד הוכחנו, שזה הדבר היחיד שמעניין אותנו.
הוכחנו בצורה חותכת שיש צורך בשיח על מוגנות ועוד ארוכה היא הדרך שלפנינו.
הכותבת עו"ד ויזמת חברתית, מייסדת עמותת מן המיצר העוסקת בקידום מודעות למוגנות במגזר החרדי.
הצגת כל התגובות