בתי הדין הרבניים ובתי המשפט למשפחה נאלצים להתמודד לא מעט עם תופעת תלונות שווא למשטרה הגוררים צווי הרחקה, וזאת ממניעים טקטיים כדי לשפר עמדות בסכסוכים בין בני זוג.
דיין בית הדין הרבני בתל אביב הגאון רבי יצחק רפפורט וחבריו הדיינים הרב מאיר פרימן – אב"ד, והרב מאיר קהאן פרסמו השבוע פסק דין חריג ותקיף ובו שללו ממתלוננת שווא את דמי המזונות והכתובה וחייבו אותה בגירושין.
בית הדין הרבני דן בעימות בין איש נדל"ן תל אביבי ורעייתו הווטרינרית, הורים לשני ילדים בני ארבע ושנתיים. הבעל הגיש תביעה לגירושין ואילו האישה בקשה, טקטית, שלום בית.
מסתבר כי בשלב מסוים הגישה האישה תלונה במשטרה ובעקבותיה הורחק הבעל מביתו אוטומטית לחמישה ימים.
לאחר מכן פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה שהרחיק את הבעל ל-90 יום מביתו בהסכמה. בסופו של דבר המשטרה והפרקליטות חקרו את התיק לעומק ולאחר שמצאו שהאישה איימה בעבר להגיש תלונות סרק נגד הבעל הוחלט לסגור את התיק מחוסר מוחלט של ראיות.
האישה שדרשה בעבר גירושין שוב ושוב ואף הגישה למשטרה תלונה נגד בעלה, הגישה הפעם בקשה לשלום בית וזאת מסיבות טקטיות כדי לזכות בהטבות כלכליות בגירושין.
בפסק דין חריג בחריפותו כותבים הדיינים פרימן, קהאן ורפפורט: "אם מוגשת תלונה בלתי מוצדקת ההשלכות כלפי הבעל קשות מנשוא. הרחקה על ידי המשטרה כברירת מחדל וכן פגיעה ארוכת טווח במסגרת הליך של מתן צו הגנה הנשען על רף ראייתי שמשקלו פחות ממשקל הנוצה. הערכאות המשפטיות לוקחות מקדם ביטחון מחשש לאלימות וכך גם אם בסופו של ההליך יזוכה הנילון או הנאשם – הרי שעצם ההשפלה שבהליך פוגעת בשמו הטוב ופעמים רבות גם בתעסוקתו של הנילון היא ללא מרפא ותיקון המעוות.
"הרחקת אדם מביתו בטענות שווא מהווה פגיעה אלימה במישור הפיסי, בהרחקתו בעל כורחו מביתו שלו. מאידך המתלוננת צוברת רווחים טקטיים בהליכים משפטיים של קביעת משמורת, דמי כתובה וכו' וגם קיימת זיקה ישירה לגובה המזונות. בסיכומו של דבר מוצא הנילון את עצמו במציאות קפקאית ללא מוצא".
כפועל יוצא מהדברים החריפים החליטו הדיינים: "אשר על כן, עולה מהאמור שהאישה חייבת להתגרש והפסידה את מזונותיה, את המדור ואת דמי הכתובה מעת הגשת התלונה למשטרה".
יצוין כי גם דיין בית הדין הרבני האזורי בחיפה האב"ד הרב יצחק אושינסקי הוסיף בפסק דין שניתן בשבוע שעבר כי "הצד שמתלונן תלונות שווא הוא המפסיד וגורם נזק גדול".
הצגת כל התגובות