בחודשים האחרונים אנשי כוח האדם בצה"ל קיבלו לידהם דו"ח חמור של ממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות האמונה על ניתוח נתוני כוח האדם בצה"ל). הדו"ח שחלקיו הרבים הינם סודיים, מצביע על ירידה חסרת תקדים מזה שנים רבות ברצון של קצינים צעירים ואיכותיים בדרגת סרן להישאר בתוך המערכת הצבאית.
עוד בחרדים במדים:
- הלוחם החרדים שנאבק במחבל בידיים חשופות
- הרגשתי רע עם עצמי / מכתב מרגש מחייל חרדי
- במקום "אני נשבע": החרדים צעקו "אני מצהיר"
אמנם הסיבות לכך הן רבות, אך מניתוח הנתונים העולים מהשאלונים ניתן להצביע באופן ברור על שתי סיבות עיקריות למשבר: האחת: המעמד וההערכה של אנשי הקבע בציבור בישראל שהולך ונשחק בשנים האחרונות, בין היתר עקב התקפות של פוליטיקאים על שכרם והצגתם במערכונים סאטירים כגורפי הון מיותרים, והשניה: השכר היחסית נמוך לשכר הממוצע במשק ביחוד כשמדובר באוכלוסייה איכותית.
בכדי לסבר את האוזן, שכרו של קצין צעיר הינה פחות מ-5000 ש"ח, אליו מתווספות תוספות שכר על ותק ותארים אקדמאים, שכר זה בהשוואה לשכר הממוצע במשק נמוך באופן משמעותי.
עוד עולה מהסקרים כי רוב הקצינים חיפשו או מחפשים עבודה במקביל לשירותם הצבאי. מכיוון שתהליכי האיתור וההכשרה לקצינים אלו הינם ארוכים מאוד - 7 שנים לקצין מנהלה ו-10 שנים לקצינים אקדמאים - כבר היום ישנו חוסר שהולך וגדל במערכים הטכנולוגיים ובצורה פחות חריפה במערכי המנהל הצה"לי.
גורמים שונים מעריכים כי מגמה זו אף תתחזק בשנים הקרובות עם השלמת תכנית "צה"ל דרומה" ומעבר חלק נכבד מאוד מצה"ל לדרום הרחוק שבעקבותיו צפויה עזיבה בסדרי גודל לא מוכרים, על אף התוכניות הכלכליות לעידוד המעבר לדרום.
מומחים מעריכים כי המשך השחיקה תביא בעוד מספר שנים לחיסול או לצמצום משמעותי במודל הצבאי הקיים והפיכתו של צה"ל לגוף פחות עממי ויותר מקצועי כדוגמת שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.
כבר היום ניתן להבחין בשינוי מגמה ביחס לצה"ל בציבוריות הישראלית דבר שהתבטא בין היתר בכמעט אי רלוונטיות מוחלטת של גנרלים במרוצים פוליטיים עד כדי כך שלראשונה מזה עשרות שנים לא יושב רמטכ"ל בדימוס סביב שולחן הממשלה ואפילו לא בכנסת.
סיכון או סיכוי? תלוי את מי שואלים אבל כולם מסכימים כי מה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה. בראייתי מציאות כזו תגרום ברמה הכלל ישראלית לפיתוח הפריפריה הדרומית ויצירת הזדמנויות חדשות לפיתוח אוכלוסיות שעד כה היו פחות ופחות במעגלי ההזדמנויות.
ברמה הפרקטית לסוגיית ה"שוויון בנטל": הציבור הישראלי מתחיל לאבד עניין בנושא ועל אף הניסיונות להחיות את הנושא כולם מבינים שבמציאות הפוליטית בעתיד הנראה לעין הנושא יאבד ממשמעותו.
די לראות במפלגות שבעבר הלא רחוק ראו בנושא את חוד החנית של מאבקיהם, כמפלגות מרצ והעבודה, והיום לא מוכנות לנגוע בנושא ואף חלק מחבריהם מגלה אמפתיה רבה לעמדה החרדית.
ראוי לשים לב כי גם יאיר לפיד שעסק בנושא כדגל ממעט להתבטא ואף התבטא לא מכבר שהנושא לא יהיה על שולחנה של הממשלה הבאה. משמעות הדבר היא כי מודל צבא העם לקראת סיום בעתיד הנראה לעין, מה שייצר הזדמנויות תעסוקתיות רבות לחרדים שכן ירצו להשתלב במערכת הצבאית כעבודה ולא כשירות צבאי על פי חוק, כפי שהם עובדים-משרתים במשטרת ישראל וארגוני ההצלה הישראלים.