אלי ישי יצטלם עם הרב מאיר כהנא ועם ברוך גולדשטיין. מתחת ייכתב: בכל ביתי נאמן הוא. כי ישי הופך לנאמן ביתם של אלה. הוא עוד יכניס את מרזל לכנסת.
הם מסתירים את מרזל. הוא במקום רביעי. הוא נראה ונשמע כמי שנע בין מרץ למחנה הציוני. הוא בכלל לא יודע איפה הר הבית. הוא שכח את הדרך לשם. אין לו כלום נגד הערבים. הוא סתם יהודי מן השורה. שוחר שלום. הבעיה שלו רק עם זועבי. זה מרזל של היום.
אך יש את מרזל של מחר. אותו מרזל שיודע לטפל בהם. הוא עוד יראה להם. לאחר שיבחר לכנסת. יום למחרת, הוא כבר יהפוך דוכנים באום אל פחם. הוא יארגן משאיות לערבים בכפר השילוח ובאבו דיס. הוא גם ייזכר בהר הבית.
הוא לא יהיה לבדו. יקומו חטיבות. חטיבת הר הבית בראשות ד"ר בן ארי. הוא יודע לטפל. חטיבת אום אל פחם בראשות ראש ארגון להבה, גופשטיין. גם הוא יודע לטפל. חטיבת אבו דיס בראשות עורך דין בן גביר. אוהו, איך שהוא יודע לטפל. מרזל יהיה האוגדונר. ישי, סגן האוגדונר. יחי כהנא. יחי ישי. עוד כהנא חי. למלחמת גוג ומגוג.
הם יקימו גדודי נוער. עם חולצות אדומות. דם. במרכזן, האגרוף, סמלה של תנועת כולנו. התקציבים יזרמו. מרזל יתפוש את תשומת הלב הבינלאומית. הארץ תגעש. הכנסת תהפוך למהומת אלוקים. העולם יעקב בדאגה אחרי צמיחתו המחדשת של הפשיזם היהודי. ישי יישכח. הוא יהיה סגן הצללים של מרזל.
מרזל כבר יהפוך את קבר גולדשטיין לאתר היסטורי. ילאים את קבר יוסף. יגרש ערבים. יכנס לקאסבה. ירוקן את רמאללה. יחסום בגופו את אבו מאזן. ישי יושיב אותו ליד זועבי. הוא יטפל בה. באגרוף. זה לא יהיה בבת אחת. אך מהומות הערבים, דווקא כן. הן יפרצו בבת אחת.
דם יישפך. פיגועים. כל העולם המערבי יקום נגדנו. בבוקר נאמר מי ייתן ערב. ראו הוזהרנו. זו תהיה תרומתו של ישי. ש"ס המתחדשת. הרעיון היהודי.
כי באותו יום, זועבי תהפוך לסמל העולם הערבי. מרזל, לסמלה של יהדות הכוח הפוסט ציונית. וישי? הוא יהיה בתהומות הנשייה. בהערת השוליים של ההיסטוריה יירשם: מי שהנציח את זועבי, השליט את הפשיזם היהודי, זה היה ישי. כי בכל ביתי, נאמן הוא.
הצגת כל התגובות