וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.
בפרשת השבוע משה ואהרון מנהיגי עם ישראל הולכים אל פרעה מלך מצרים ומבקשים אותו לשחרר את בני ישראל ממצרים, מעבדות לחירות, הם הולכים תוך ידיעה ברורה שהוא הולך לסרב, למרות כל זאת, הם באים אליו ואומרים לו את המשפט האלמותי "שלח את עמי".
עצם האמירה והדרישה לשחרור ממצב השעבוד והעוני היא חשובה ומחוללת מהפך. זו אותה קריאה שהדהדה אלפי שנים אחר כך אצל עמים שלמים שסבלו מדיכוי וסימלה עבורם את התקווה לשחרור מעבדות לחירות, את היציאה ממצבים קשים אל האור בקצה המנהרה, זה עזר להם לא לאבד את התקווה.
גם בימינו במדינת ישראל יש מי שנמצאים תחת עבדות מודרנית, כל אותם אנשים שקופים שמרויחים שכר מינימום ומשרתים את בעלי ההון ואת המעמד הגבוה, אותם אנשים שהשכר הזעום שהם מקבלים על עבודת הפרך שלהם איננו מספק להם את צרכיהם הבסיסיים, אותם אנשים שאינם יכולים להביט בעיניים של ילדיהם, אותם אנשים שמרגישים שאין להם תקווה.
אנחנו אומרים להם: אתם לא שקופים, אל תאבדו תקווה, אל תשכחו את האימרה "שלח את עמי". בסופו של דבר יש את האור בקצה המנהרה כי אנחנו נילחם עבורכם, אנחנו הולכים לשנות את זה, כי לילדים שלכם מגיע עתיד טוב יותר.
שבת שלום!
הצגת כל התגובות