מספרים שחסיד אחד אשר הגיע לחוזה הקדוש מלובלין לרגל החגים, שמע ממנו ש-ה' מוריש ומעשיר ברגע אחד. או אז, ניגש החסיד אל רבו ושאלו: כיצד יתכן שאדם שיש לו אלף אלפים דינרי זהב וברשותו נכסים כחול הים, יאבד הכל ברגע אחד? השיב לו החוזה: סע חזרה לביתך ואתה כבר תראה כיצד זה יכול לקרות.
בדרך הביתה, עבר החסיד ליד ביתו של הכומר ולפתע נכנסה בו רוח שטות שגרמה לו לרצות ר"ל להיות לגוי. נכנס החסיד לביתו של הכומר שטח בפניו את בקשתו להמיר דתו. הגיב הכומר: תחתום לי קודם כל על שטר שאתה מעביר לי את כל כספך ורכושך ואז אמלא את בקשתך.
רוח התזזית שאחזה בו, גרמה לו לחתום על שטר זה מבלי לחשוב פעמיים, ואולם מיד לאחר שעשה זאת, חלפה ממנו אותה הרוח הרעה והוא חזר לשפיותו. מייד נשא את רגליו ורץ לביתו של רבו. כשדמעות בעיניו, פנה ואמר לחוזה מלובלין: "כבודו הראה לי כיצד ה' מוריש ברגע אחד, אך ברצוני לחזות איך ה' מעשיר ברגע אחד". הגיב החוזה ואמר: "מייד תראה".
והנה, רגע אחד לאחר שיצא מחצרו של הרבי, התבשר החסיד שביתו של הכומר עלה בלהבות אש, ביחד איתו והשטר שעליו חתם שעה קלה קודם לכן.
סיפור זה צריך להוות עבורנו השראה כיצד ה' ית' יכול להושיע אותנו מהגלות המרה שבה אנו מצויים, ברגע אחד.
ימים אלה - ימי בין המצרים, קשים מאד לעם ישראל בכלל ולעם היושב בציון בפרט. מידי יום אנו מתבשרים לדאבון ליבנו, על אובדן חיילים יהודים שמרביתם היו מצויים בשלבי חייהם הראשונים וברגע אחד נקטע פתיל חייתם על ידי מרצחים בני עוולה.
בשעה קשה זו נראה לי שאנו הציבור החרדי צריכים להרכין ראש כלפי הגיבורים הללו, שחירפו נפשם עבור כלל ישראל ולהצהיר שאנו מוקירים להם תודה מעומק הלב על מסירות נפשם. ונכון לרגע זה, אנו לא רואים את האור בקצה המנהרה (או ליתר דיוק "המנהרות" הרבות שניכרו בכדי לפגוע בנו ר"ל).
אולם דבר אחד ברור כשמש בצהרי היום לכל בר דעת: אסור בשום אופן להפסיק את הליך הלחימה הזה עד שיתברר בוודאות מוחלטת שאין ביכולתם של הרשעים הללו, לאיים על קיומנו. לא יעזרו כל המילים העוצמתיות שמושמעות מאנשי השלטון בדבר הפגיעה הקשה שספגו טרוריסטים אלה. כל עוד עדיין מונחתות הרקטות על תושבי ארץ ישראל, אסור להרפות ולהניח למחבלים להתקיים.
ואולם בטוחים אנו בתור יהודים מאמינים בני מאמינים, שברגע אחד ה' יתברך יושיע אותנו והוא ואך ורק הוא יתברך, ישים קץ לתקופה קשה זו ובקרוב ממש תקויים בנו הנבואה - שימים אלה יהפכו לימי ששון ושמחה וששום דם יהודי לא ישפך יותר על אדמת ארץ ישראל וידנו בעה"י תהיה על העליונה בביאת משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו, אמן.
(המאמר מתפרסם בעלון השבועי "שמעו ותחי נפשכם" שבעריכת הרב)
הצגת כל התגובות