הרבנים הראשים השמיעו את קולם נגד חוק הגיור ביד רמה וללא חשש. הם התעמתו עם לחצים גדולים שהופעלו עליהם מכל הכיוונים כולל ארגון צהר בניסיונותיו האומללים לתמוך בחוק שטרן. התמיכה הבלתי מסויגת של צהר, החל בפרסום נייר עמדה על ידי הרב אוריאל גנזל התומך בחוק, בניגוד לעמדת הרבנות הראשית ופורום חותם שראו בחוק פריצה חמורה בגדרי ההלכה, וכלה בברכות שנשלחו על ידם עם התקדמות החוק לאלעזר שטרן.
מהלך זה משתלב עם הרצון של המזכירות להפריט את הרבנות הראשית ולגרום לרבנות להיות גוף ייצוגי בלבד וחסר כל סמכות. כך התבטא אחד מבכירי הארגון בצורה בלתי מתקבלת על הדעת: "לא רצו אותנו בפנים אז נרוקן את הרבנות מכל סמכות ויקבלו אותנו מבחוץ".
זוהי החלטה אסטרטגית שהתקבלה לאחר כישלונו הצורב של יו"ר צהר בבחירות לרבנות לבנות כבישים עוקפים למוסד הרבנות. מהלך הרסני זה הוא חמור ופוגע באושיות הרוחניות של המדינה, שכן לא מדובר רק במאבק על סמכויות הגיור, אלא על זכות הקיום של הרבנות הראשית כגוף המייצג תורה במדינה.
הרבנות הראשית היא הביטוי המעשי החזק ביותר למדינה יהודית, מדובר על גוף ממלכתי שבעצם קיומו נותן צביון יהודי למדינה. זהו השריד האחרון של מוסד ממלכתי הבנוי כולו על אורתודוקסיה דתית כפי שהתקיימה היהדות לאורך הדורות.
כל פגיעה בגוף זה מכניסה פנימה גופים ליברליים רפורמים ומתקני דת למיניהם המסתייעים בבית המשפט לקבל ייצוג הולם.
לכן, המשמעות האמיתית של התמיכה בחוק שטרן על ידי מזכירות צהר, היא הגדלת השפעתם של מתקני הדת במדינה. כל אותן טענות שטנה דוגמת: "יש לשחרר את טבעת החנק החרדית שלפתה את מערך הגיור", הן אמירות אומללות הגובלות בשנאה לציבור החרדי. גם אם באופן תיאורטי היה בה קורטוב של ממש, אינה לעניין כלל, שכן אין זה חשוב מה היא השקפת עולמם של הרבנים הראשיים, הם משמשים כראשי הגוף החשוב הזה המפקח על רוחה התורני של המדינה.
הגדיל לעשות הרב נויבירט, יו"ר בית הלל כאשר כינה את הרבנים הראשיים "כקיצוניים" בגלל שפסקו אחרת מדעתו הרמה. לא יתכן שרב בישראל יפגע באופן ציבורי במי שנשא על כתפיו את האחריות לתורה במדינת ישראל. היינו שותפים לפגישה בלשכתו של הראשון לציון שהופתע והתרגש מהתמיכה מקיר לקיר של רבני ישראל ואמר שהרבנים מדברים מדם ליבם.
יש להפסיק כל חתירה תחת כס הרבנות ולקבל את עמדתה של הרבנות הראשית בכל הקשור לנשאי דת ומדינה.
הרב בראלי חבר בארגון דרך אמונה