שלושת שופטי בית המשפט העליון קבעו כי על העיר בית שמש ללכת לבחירות חוזרות וזאת למרות ערעור שהגישו הסיעות החרדיות לביטול החלטת שופטי בית המשפט המחוזי שהורה לפני זמן מה על בחירות חוזרות.
בהחלטתה, כתב השופט אליקים רובינשטיין: "אין עסקינן בנושא פשוט כל עיקר; ביטול בחירות הוא צעד חריג ביותר. אך הקושי אינו רק בתוצאה, אלא גם – כפי שציין חברי (השופט פוגלמן. צ.ג) בסיפת חוות דעתו – בתמונה שנגלתה, ואינני בטוח שראינו את כולה אלא את חלקה בלבד".
לדבריו, "תופעות כאלה ודומותיהן עומדות בניגוד חריף לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בראש וראשונה כמובן בהיבט הדמוקרטי, שהרי התופעות בבית שמש שתיאר בית המשפט לעניינים מנהליים הן סכין בלב הדמוקרטיה – אך גם במישור ערכיה היהודיים של מדינת ישראל".
השופט הרבה במהלך פסק הדין לצטט מהמשנה ומהגמרא: "במשנה ובתלמוד הבבלי (משנה יומא ב, א ובבלי יומא כ"ב, א'; כ"ג א'-ב') מתוארים הליכים שהוסדרו כדי למנוע רמייה בתחרות בין כוהנים על ביצוע עבודות מסוימות במקדש, בשעת הצבעה (גורל) על הזכות לעבודה פלונית, שהייתה נעשית בהושטת אצבעות במעגל תוך מנייתן: "אין מוציאין אגודל במקדש" (משנה, שם), והגמרא מפרשת כי כל כך (כ"ג, א') "מפני הרמאים", כאלה שירצו להוציא אגודל, פעולה קלה, כדי לשבש את המניין. יתר על כן, ומבלי להשוות חלילה, תחרות אגרסיבית גרמה במקרה אחד אף למוות ר"ל; "מעשה בשני כוהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש. קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חברו – נטל סכין ותקע לו בליבו" (שם). בעלי ההתארגנות העבריינית בבית שמש לא רצו כל עיקר בדמוקרטיה ובבחירות כחוק; הם רצו בבחירת מועמדיהם גם במחיר עבירות – ודבר זה לא נוכל להלום".
"ולכך אוסיף את דברי התנא ר' ישמעאל "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" (בבלי חולין מ"ד, ב', וראו רקובר, שם 92-91). דברים אלה מדברים בעדם. עלינו להרחיק מן הכיעור על-ידי ביעורו. היינו מועלים אפוא בתפקידנו אילו הכרענו אחרת משהכריע בית המשפט קמא". סיכם השופט את החלטתו להורות על בחירות חוזרות.
"ההתארגנות תוכננה מראש, עוד לפני יום הבחירות", קובעים השופטים. לדבריהם, "מטרתה הייתה ממוקדת – להגדיל את סיכויי הזכייה בבחירות של רשימת "כח" ושל מר אבוטבול. היא רוכזה והונחתה על ידי פעילים פוליטיים בעלי זיקה לגורמים אלה. ההתארגנות הוצאה אל הפועל באמצעות מנגנון מובנה, כוח אדם ואמצעים תפעוליים. קיומה היה בגדר סוד גלוי אצל התושבים שהיו קהל יעד למסירת תעודות הזהות".
"לצורך הגדלת היקף מספר התעודות הנמסרות, התבצע האיסוף שלהן בדרכים שונות: פרישת מוקדי איסוף בבתי כנסת; הגעת שליחים לבתים של מוסרי התעודות; ופנייה ברחוב אל קהל היעד שאינו מצביע בבחירות. השימוש בתעודות הזהות נעשה תוך גילוי תעוזה מצד מספר משמעותי של פעילים, שנעזרו בתחפושות לשם הסוואת זהותם. וכך התנהלה לאורך יום הבחירות (לפחות עד שלב הפשיטה המשטרתית בשעות הערב) פעילות ערה של מסירה, שימוש והחזרת תעודות זהות לבעליהן. קביעות אלה התבססו על הממצאים הבאים מתוך חקירת המשטרה".
לדברי השופטים, חלק מהעדים סתרו עצמם בגרסותיהם השונות: "חלק מהנחקרים מסרו גרסה "תמימה" שלפיה הפקדת תעודת הזהות נועדה דווקא לאפשר לאלה מקהילת "הקנאים" המעוניינים להצביע, לעשות כן. לפי טענה זו, תעודות הזהות נמסרו "להפקדה" על ידי בעליהן, כדי שאלו לא ייגנבו מהם על ידי הקנאים. המפקידים אמורים היו להיאסף על ידי פעילים במהלך יום הבחירות, שייקחו אותם לקלפיות כדי להצביע הצבעת אמת, לעתים כשהמפקידים מחופשים".
"בית המשפט קמא שלל גרסה זו מכל וכל מן הטעמים הבאים: הנחקרים שהעלו גרסה זאת לא ידעו לומר למי מסרו את התעודה שלהם: לא הכירו את זהות המקבל; לא שמרו אצלם פרטים שיאפשרו להם ליצור איתו קשר על מנת להבטיח את קבלת התעודה בחזרה; וממילא מסרו כי איש לא יצר עימם קשר במהלך יום הבחירות. יתר על כן, לאחר הפשיטה על הדירות ברח' אור שמח בשעת ערב, הצביעו רבים מבין הנחקרים באמצעות תעודה חלופית, דבר שאינו מתיישב עם הגרסה "התמימה" האמורה בהיבטים שונים".
עוד צוין כי מחומר החקירה עולה לכאורה תופעה רחבה של תיאום גרסאות וכן מסירת גרסאות שאינן הגיוניות על פניהן. בצד האמור, נדחתה גם גרסה "תמימה" נוספת, שלפיה התעודות נמסרו על ידי בעליהן במטרה להניח את דעתם של פעילים מקרב הקנאים המתנגדים לבחירות שלא תיעשה הצבעה באמצעות התעודות. נמצא כי הממצאים בדירות (תחפושות, פתקי הצבעה), כמו גם ההודעות שנגבו, מפריכים מניה וביה גם גרסה אחרונה זו.
בית המשפט מצא כי ממצאים שונים בחומר החקירה מעידים כי מדובר בהתארגנות העולה כדי "שיטה", ברמת הארגון, התחכום והביצוע. בין היתר, נחקרים שונים התייחסו לכך שמדובר בפעילות מאורגנת ומוסדרת.
בפסיקה מאשים בית המשפט את מפלגת "כח": "הזיקה לגורמים פוליטיים – חומר החקירה מעלה כי אין מדובר ביוזמה מקומית ומאולתרת, אלא בבחינת התארגנות רוחבית שנעשתה בידיעתם, בתמיכתם ותחת פיקוחם הלכאורי של פעילים פוליטיים מרכזיים, לטובת רשימה ספציפית ("כח") ומועמד ספציפי (מר אבוטבול). בין היתר, עמד בית המשפט על הודעות וראיות חפציות רבות המלמדות על מעורבותו הלכאורית של ד' ת', פעיל במטהו של מר אבוטבול, בארגון השיטה. בית המשפט הדגיש כי אין בכך כל נקיטת עמדה באשר למעורבות ישירה או עקיפה של מר אבוטבול עצמו בליקוי. כמו כן, מן הראיות שהוצגו – הודעות וראיות חפציות – עלתה גם זיקה משמעותית וברורה לרשימת "כח" ולמנגנון הפעילות שלה".
הצגת כל התגובות