נגיד בנק ישראל אמר היום (שלישי) בוועדת הכספים כי אם התחזיות יתממשו, הרי שיהיה בר ביצוע לעשות הורדה אחת או שתיים של הריבית במחצית השנייה של 2025.
הנגיד ציין כי נוכח השינוי במע"מ צפויים מדדים גבוהים יותר ואינפלציה גבוה יותר בתחילת 25, והתמתנות במחצית השנייה של השנה, שייתכן ותאפשר הורדת ריבית אך סייג כי "יש אי וודאות גדולה, נפעל עפ"י התפתחות הנתונים, אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר".
הנגיד העריך כי תוספת הוצאות המלחמה ברוטו לשנים 23-25 נוכח המלחמה עומדת על כ-255 מיליארד ₪, ציין בחיוב את צעדי ההתכנסות בתקציב 2025 אך הדגיש כי גם בתרחיש בו המלחמה אינה מתארכת, ובמידה וכל ההמלצות ועדות נגל יאושרו "נצטרך בשנת 26 עוד התאמות בתקציב, כדי לקבע יחס חוב תוצר שהוא על תוואי יורד".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס בדיון להשפעות הכלכליות של מלחמת 7 באוקטובר. לדבריו, "התוצר בישראל נפגע ומתרחק מהמגמה, יש ירידה באבטלה לצד יציבות בצריכה הפרטית". הוא ציין שישראל נכנסה למלחמה במצב טוב יחסית: "צמחנו יפה אחרי הקורונה, עם שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה והשתתפות גבוהה. יחס החוב-תוצר ירד ל-60%, האינפלציה התמתנה, והיינו כמעט 'פוסטר צ'יילד' עבור העולם".
מצב המשק וההתאוששות מהמשבר
הנגיד הדגיש את חוסנה הכלכלי של ישראל, שהוכיחה בעבר יכולת התאוששות מהירה ממשברים גיאופוליטיים. עם זאת, הוא ציין שקצב ההתאוששות הפעם איטי יותר: "רואים דינמיות ברבעון הראשון של 2024 עם צמיחה מעל 16%, ובשאר הרבעונים ראינו יציבות או עלייה מתונה יותר".
לגבי העתיד, התחזיות של בנק ישראל צופות צמיחה של 4% בשנת 2025 ושל 4.5% בשנת 2026. האינפלציה צפויה לעמוד על 2.6% בשנת 2025 ועל 2.3% ב-2026.
שוק העבודה
הנגיד התייחס גם לשוק העבודה ואמר: "מערכת החינוך הסגורה משפיעה על שוק העבודה, אבל רואים ירידה עקבית באבטלה". הוא ציין שהשכר הריאלי גבוה יותר מאז המלחמה אך נותר מתחת למגמות ארוכות הטווח.
תחום הבנייה והדיור
המלחמה פגעה בענף הבנייה, והדבר מתבטא בעלייה מחודשת במחירי הדיור: "הציבור מבין שבונים פחות, הקבלנים מתמודדים עם מגבלות, וזה השפיע על המגמה".
תחזית מדדי המניות והשקל
הנגיד התייחס גם למדדי המניות, ש"עלו באופן בולט בשנה האחרונה", ולשקל, שעלה וירד בחודשים האחרונים סביב שער 3.6.
פעולות בנק ישראל במהלך המלחמה
הנגיד סיפר על ההתנהלות הכלכלית המיידית לאחר ה-7 באוקטובר: "היינו חייבים למנוע ממשבר להפוך למשבר פיננסי. הכרזנו על תוכנית של 30 מיליארד דולר ו-15 מיליארד נוספים לעסקאות תשואה. דאגנו לתפקוד השווקים ולמתווה דחיית תשלומים לאזרחים".
הייטק ופריון העבודה
ירון התייחס למגזר ההייטק ואמר: "יש התאוששות בגיוסי הון, אבל צריך יותר הכשרות למיומנויות מתקדמות". לדבריו, פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות מפותחות, בעיקר בגלל פערים בחינוך ובהון הציבורי: "חייבים לשפר את החינוך ולהכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה, כמו חרדים ונשים ערביות".
הוצאות ביטחון ויחס חוב-תוצר
לדבריו, תוספת הוצאות המלחמה לשנים 2023-2025 עומדת על כ-255 מיליארד שקל: "אם לא נעשה התאמות, יחס החוב-תוצר לא יתייצב, גם אם המלחמה תסתיים בקרוב". הוא ציין שעד 2026 צפויה ירידה ביחס החוב-תוצר, אך הוסיף: "נדרש תקציב מאוזן והמשך צעדים אחראיים".
בשורה התחתונה, הנגיד הדגיש את חשיבות ההתאמות התקציביות, והתריע מפני פערים תעסוקתיים וכלכליים: "המלחמה מוסיפה אתגרים, אבל עם התאמות נכונות נוכל לשמור על יציבות".