השקעה בקופות גמל היא דבר שרובנו עושים בעיקר עבור הרווחים ולא "סתם" עבור החיסכון. אחרת, ניתן היה להסתפק בצבירת הכסף בעובר ושב. אז אם אנחנו משקיעים בקופות גמל, כיצד יודעים מה מידת הצלחתן ביצירת הרווחים האלה? ומאחר שמדובר בדרך כלל על השקעה לטווח ארוך או לטווח בינוני, כיצד מעריכים את ההצלחה לאורך זמן?
להשקיע היכן שנמצא הרווח
הבנת מידת ההצלחה, חשובה הן לבחירה בקרן והן תוך כדי ההשקעה בה, מאחר שניתן לעבור לחברה שתנהל (אולי) טוב יותר את קופת הגמל שלכם. "אולי", מאחר שנתוני העבר הם נקודת מוצא קונקרטית ומדויקת לבדיקה, אבל הסקת מסקנות וניבוי - זה כבר עניין שונה למדי. ובכל זאת, מידע העבר הוא המידע שיש ברשותנו בכל נקודת זמן ולכן הוא כמובן המידע שבשימוש. סך הכול, לא מקבלים החלטות השקעה באמצעות הטלת מטבע.
מה בודקים?
נתוני העבר החשובים, הם נתוני התשואות של קופת הגמל וניתן לבדוק גם תשואה ממוצעת על פני כמה שנים אחרונות. מידע על תשואות קופות גמל והשוואה בין הקופות השונות, ניתן למצוא בעזרת אתר גמל נט של משרד האוצר.
בהשוואה, חשוב לשים לב כמובן להשוות אותו סוג קופות גמל (למשל קופת גמל להשקעה) ובאותם
מסלולי השקעה.
טווח הזמן בו משווים מוטב שיהיה ארוך ויש להשוות כמובן קופות שונות, על פני אותו טווח זמן.
רמת סיכון חשוב גם כן לקחת בחשבון והיא נמדדת לפי סטיית תקן. עוד היבט של סיכון, הוא במידה שבה השקעה במניות היא מרכזית בהרכב נכסי הקרן (יותר מניות = יותר סיכון).
נדגיש, כי חשוב לשים לב לפרטים הקטנים, מאחר שתשואה עשויה להיות מוצגת עם או בלי דמי ניהול ("ברוטו" או "נטו") וכן עם או בלי גילום האינפלציה ("ריאלית" או "נומינלית").
בהערכת הצלחת קופת גמל, מסתייעים גם בהשוואה למדדי שוק שונים כמדד ת"א 25 ומדדי יעילות כמו "מדד שארפ".
מדד שארפ
לשם ההמחשה בנושא מדדים, נרחיב בכמה מילים על "מדד שארפ" (Sharpe ratio או Sharpe index). מדד זה, מעריך את התשואה ביחס לסיכון והוא משמעותי במיוחד, ככל שיש תנודתיות בשווקים. ככל שמדד שארפ גבוה יותר, כך ההשקעה שאותה בוחנים משתלמת יותר. למרות ביקורות שונות על חסרונותיו, מדד זה מוכיח עצמו כשימושי מאוד ולכן הוא מדד בולט במיוחד, אשר נמצא בשימוש נרחב. בהיבט החסרונות, מדובר בעיקר על נקודה אחת: מדד זה לא עובד טוב כאשר התשואה שלילית.
IRA
עוד נזכיר, כי את קופת הגמל ניתן גם לנהל באופן אישי, בכדי לקנות ולמכור עצמאית ניירות ערך. מצב זה, שמכונה IRA (או Individual Retirement Account), מעביר את נושא התשואות לאחריותכם. השקעתכם תוכל להיות כמובן ברמות סיכון שונות, בהתאם להחלטתכם וגם הסיכוי לרווח (או הפסד) בעקבות זאת, יהיה בהתאם.