מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתאיס קורמן, הציג היום (רביעי) לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, את הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל.
הדו"ח מציין את חוסן הכלכלה הישראלית שהפגינה עמידות בפני זעזועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, הודות לנתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים.
בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026. בדו"ח מצוין כי המדיניות הפיסקלית תצטרך לקחת בחשבון לחצים בשל גידול בהוצאות הביטחון והצורך לסגור פערי תשתיות ולהיערך לצמיחה דמוגרפית עתידית. הארגון מדגיש את הצורך בקידום רפורמות מבניות ובמקביל לקדם צמיחה ארוכת טווח וביניהן ליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
הדו"ח עוסק בהרחבה בדרכים להתמודדות עם יוקר המחייה של ישראל ובראשן חסמי סחר, רגולציה מכבידה והיעדר לחץ תחרותי מספק המשפיעים על רמת המחירים שנותרה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD במגוון תחומים. כלכלני ה-OECD מציינים לחיוב את חקיקת רפורמת היבוא 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שיישום מלא שלה תוך צמצום ההחרגות הקיימות בה, עשוי להגביר את התחרות ולסייע בהורדת רמת המחירים.
כמו כן, כולל הדו"ח המלצות בנוגע למינוף יתרונות הבינה המלאכותית (AI) באמצעות הרחבת היצע ההשכלה הגבוהה בפרט ברמת התארים המתקדמים, הגמשת מודל התעסוקה באקדמיה בתחומים אלו ושמירה על גישה רגולטורית גמישה בתחום הבינה המלאכותית. הסקירה כוללת גם פרק נפרד הדן בנושא חיזוק מאמצי הפחתת פליטות והיערכות לשינוי אקלים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': ״אני מודה מתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים. הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD."