דף יט
*נזיר שנטמא.
א. דיני נזיר שנטמא 1. חלות נזירות הטהרה לרבי בשמיני שהוא יום הבאת קרבנותיו שנאמר וכפר עליו ואח''כ וקדש את ראשו וכוותיה אתיא ההבדל בין טמא שנזר לטהור שנטמא לענין חלות משביעי, ולר''י בר''י חל בשביעי שהוא יום תגלחתו דיליף מיתורא דביום ההוא ולרבי אתיא דחל אף אם לא הביא קרבנותיו. 2. נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי מביא רק קרבן אחד, דלרבי הויא חדא טומאה אריכתא ולר''י בר''י אף דהוו טומאות הרבה מיהו לא יצא לשעה הראויה להביא קרבן. 3. נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני לר''א מביא קרבן על כל אחד ומתחיל ומונה מיד אף בטרם הביא קרבנותיו שנאמר וקידש את ראשו ביום ההוא, לחכמים מביא קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו שנאמר והזיר והביא וקרא ההוא למיעוטי אשם, ולרי''ש בריב''ב אף אשמו מעכבו וההוא אתיא למיעוטי עולה דבנזיר אינה דורון בעלמא. 4. אשה שנזרה ונטמאה ואח''כ היפר לה בעלה מביאה חטאת העוף ולא עולת העוף ואתיא כרבי ישמעאל דקסבר שהכפרה תלויה גם בעולה, ואמרינן דקסבר שהבעל עוקר ולא גייז וצריכה להביא חטאת כר''א הקפר שאפילו נזיר טהור נקרא חוטא. 5. נזר בבית הקברות ויצא ונטהר חלה עליו נזירות אפילו אם אח''כ נכנס לבית הקברות, ולר''א אינו מתחיל את נזירות הטהרה בו ביום משום שנאמר והימים הראשונים יפלו דבעי שיהיו שני ימי טהרה, ולעולא זהו דווקא בטמא שנזר שנאמר כי טמא נזרו ולא בטהור דעלמא, ומותבינן דקאי גם על טהור שקיבל עליו מאה ימים ונטמא בתחילתן. 6. מי שנזר בחו''ל והשלים את נזירותו ועלה לא''י לב''ש נזיר שלושים יום ולב''ה נזיר בתחילה, ופלוגתייהו להו"א אם טומאת ארץ העמים משום גושה או אוירא ולמסקנא אם קנסינן בתחילת נזירות או רק שלושים יום, ומייתי מעשה מהילני המלכה שקיבלה עליה נזירות שבע שנים אם בנה ישוב בשלום מן המלחמה ולבסוף היתה נזירה כ''א שנים שבע בחו''ל שבע בא''י ושבע משום שנטמאה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני נזיר שנטמא (6)