קרוב ל-150 בחורי ישיבות מרשת 'נצח', יצא בשבוע שעבר למסע לפולין, שנמשך גם כעת, שיאו של המעמד היה בעת שהבחורים קיימו סדר לימוד מיוחד שלאחריו ערכו סיום מסכת פסחים בהיכלה המפואר של ישיבת חכמי לובלין.
המעמד הנדיר ובמרגש התרחש במסגרת מסע "נצח ישראל לא ישקר" לפולין, ביוזמת רשת 'נצח', עיריית ירושלים, משרד החינוך, עיריית בית שמש, מפעל הפיס והחוויה הישראלית.
במסגרת המסע, התקבצו הבחורים בהיכל הישיבה המפואר, שהוקם על ידי הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, מייסד מפעל הדף היומי בימים אלה התקיים מעמד מרגש ונדיר בהיכל ישיבת חכמי לובלין המפוארת בפולין, והפיחו בו רוח חיים חדשה באמצעות לימוד תורה.
במעמד, כל אחד מ-150 המשתתפים קיבל על עצמו ללמוד עמוד אחד ממסכת פסחים במשך שעה, ובכך יחד השלימו את לימוד המסכת כולה. לאחר מכן, נערך סיום מסכת מרגש על ידי בחור מישיבת המדרשה החסידית בביתר עילית.
הרב מנחם בומבך מייסד רשת 'נצח', נשא דברים במעמד, הדגיש את הסגולה והזכות העצומה שיש למי שמקפיד על לימוד הדף היומי לאורך שנים. "זוהי זכות שמימית מיוחדת", אמר הרב בומבך, "וההתמדה בלימוד יומיומי של דף גמרא לאורך עשרות שנים היא מהדברים הגדולים ביותר שיהודי יכול לזכות בהם".
לאחר הסיום, פרצו הבחורים בריקודים סוערים ושמחה גדולה אפפה את ההיכל - מחזה שלדברי המשתתפים לא נראה מעולם בישיבת חכמי לובלין מאז חורבנה בשואה. הריקודים והשמחה העצומה של בני הישיבות הצעירים, ששבו למקום שהיה פעם מגדלור של תורה בעולם היהודי, היוו רגע סמלי ומרגש של המשכיות ותקומה.
רגע מרגש נוסף, היה כאשר התלמידים הצטלמו מתחת לשלט שתלוי על חזית הישיבה, עליו מתנוסס הפסוק "לכו בנים שמעו לי יראת השם אלמדכם" - הפסוק שאותו ביקש רבי מאיר שפירא זצ"ל בעצמו לשים על חזית הישיבה. הצילום המשותף תחת פסוק זה היווה חיבור סמלי ומרגש בין דורות של לומדי תורה, מימי הקמת הישיבה ועד לימינו
יש לציין כי ישיבת חכמי לובלין, שנחנכה בשנת 1930, הייתה אחת הישיבות המפוארות באירופה שלפני השואה, ומייסדה הרב מאיר שפירא מלובלין היה מגדולי מנהיגי יהדות פולין ויוזם רעיון "הדף היומי" - לימוד דף גמרא אחד מדי יום על ידי יהודים בכל העולם, מנהג שנמשך עד היום ומאחד לומדי תורה בכל רחבי העולם.
במהלך המסע בתוך הישיבה, התלמידים שמעו סקירה מיוחדת על הישיבה המפוארת שהיו בה 400 תלמידים גדולי תורה ורק מי שסיים את הש"ס זכה להתקבל לישיבה, שהייתה הראשונה שהיה בהיכלה המפואר גם פנימיה וגם חדר אוכל.
