דף כ
*נשים ודרך ארץ. הדרן!
א. נשים ודרך ארץ 1. הנודר בחרם ואמר שנדר בחרמו של ים וכן קרבנות של מלכים ועצמו ואשתו הראשונה עונשין ומחמירין עליו וב''ד שנזקק לו בשמתא, ולחכמים פותחין ממקום אחר ומלמדין שלא יקלו ראש בנדרים. כיון שהרגיל: בנדרים סופו למעול בשבועות, ע''ה יאכילו טבל, כהן ע''ה יאכילו תרומה טמאה, והמרבה שיחה עם האשה והצופה בנשים סופו לבא לידי ניאוף. 2. המסתכל בעקיבה של אשה וזהו מקום הטינופת הויין לו בנים שאינם מהוגנים, וזהו אפילו באשתו נדה. 3. ביישנות זה סימן יפה, ולא מהרה חוטא, וסימן שאבותיו היו על הר סיני. 4. יוחנן בן דהבאי אמר בשם רבנן שדומים בלבושם למלאכי השרת מה טעם המומין: חיגרים שהופכין את שלחנם, אלמין שמנשקים, חרשים שמספרים בשעת תשמיש במילי אחרינא, וסומין על שמסתכלים, ואינה הלכה אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה. 5. בני אימא שלום היו יפיפין ביותר כיון שסיפר עמה רק בחצות הלילה במילי דתשמיש וגילה טפח וכיסה טפח ודומה כמי שכפאו שד, וטעמיה כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת ונמצאו בניו באים לידי ממזרוּת ואפילו שתיהן נשיו שנאמר ולא תתורו. 6. וברותי מכם הפושעים והמורדים בי אלו בני תשע מדות שסימנם אסנ''ת משגע''ח: אימה, אנוסה, שנואה, נידוי, תמורה, מריבה, שכרות, גרושת הלב, ערבוביא, וחצופה שתובעת בפה אבל אם מרצי ארצויי הויין לה בנים חכמים ונבונים.
הדרן עלך פרק שני!
שאלות לחזרה ושינון
דף כ
א. נשים ודרך ארץ (6) הדרן!
ר"ן
דף כ רן
א. הקושיא מטומאת משקין 1. י''ג דברי ר''מ וכן אמר ר''א כדבריו, והגמ' מייתי מהתוספתא ועדיף דמפורש טפי. 2. יש דל''ג, דהגמ' מקשה מסיפא דמתני'.
ב. בנזירות שמשון אי תניא תניא, א''ל 1. לא ידענא ליישב. 2. תרי תנאי אליבא דר''י.
ג. לא פריך מדיוקא דמכירין ולא מרישא לסיפא, די''ל בספיקא 1. לקולא, וביהודה לא קראו לתרומת הלשכה תרומה סתם. 2. לחומרא, ולא קראו לחרמי גבוה חרם סתם.
ד. נדר מכל הפירות מפני מה התירו לו מיד 1. שאם יתעכב יבטל עוד. 2. שלא יוכל להתעסק במלאכת שמים.