דף יט
*עיכובא בתורה וחוקה. *נשנה במנחה.
א. אמרינן דהיכן שנכתב תורה וחוקה הוי לעיכובא, הקושיות וכיצד גרסינן 1. בנזיר נכתב רק תורה ותנופה מעכבת בו, בגלל שנאמר בו כן יעשה. 2. ארבעת מיני החלות שבתודה לעיכובא, משום שהוקש לנזיר. 3. במצורע נכתב בו הויה. 4. ביו"כ נאמר רק חוקה ושני שעירים לעיכובא, אלא אמרינן או תורה או חוקה. 5. בשאר הקרבנות כתיבה ואינם לעיכובא, אלא תורה בעי שיכתב חוקה בכדי שיהא לעיכובא. 6. במנחה כתיב חוקה והיכן שלא החזיר הכתוב אינו לעיכובא, ותירץ להו"א שהחוקה נכתבה על האכילה וקשיא מלחם הפנים דהויא לעיכובא, ולמסקנא היות ונכתב מגרשה ומשמנה ש"מ דדווקא הם מעכבים.
ב. רב אמר דכל מקום ששנה עליו הכתוב במנחה הוי לעיכובא, והשמועות 1. שמואל קאמר דרק גרש ושמן מעכבים ולא דבר אחר, מוקמינן דפליגי האם שנה הכתוב באיסור לעשות מדה לקומץ ופלוגתייהו האם ילפינן שעה מדורות. 2. מזרקות מקדשות את היבש כיון ששנה בהם הכתוב לגבי קרבנות הנשיאים, ילפינן מינה לכו"ע אף דהיה לדורות משום שהחזירן הכתוב י"ב פעמים. 3. מקשינן דהגשה אינה מעכבת אף דתנא ביה קרא, ודחינן דאתי לקבוע לה מקום בקרן דרומית מערבית. 4. מלח מעכב אף שלא שנה עליו הכתוב, ומתרצינן דס"ל אינו לעיכובא או דמעכב מלשון ברית.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין עיכובא כאשר נאמר בתורה וחוקה, הקושיות וכיצד גרסינן (6)
ב. לרב כל מקום במנחה שנשנה עליו הכתוב הויא לעיכובא, והשמועות (4)