פינתו של הרב יעקב גלויברמן: נְתִינָה מֵהַלֵּב | צפו

תרומה זו היתה משותפת לכל חלקי העם. לעשרים ולעניים, לחכמים ולפשוטי העם.

הנתינה למען מטרה כה נשגבת נגעה לכל אחד ואחד מישראל. יתירה מכך, הדבר לא נעשה בכפיה ובצורה של פקודה, כי אם בצורת נדבת לב.

התורה כותבת זאת במילים: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" .

לא בכדי כל העניין הזה של נתינה וצדקה בא מהלב. שכן אחת המצוות החשובות ביותר היא הצדקה – נתינה ודאגה לנזקק.

למעשה, מצוות הצדקה הכרחית לקיום האנושות, והיא אבן יסוד לעולם טוב ומתוקן ולחברה מוסרית.

ההלכה קובעת שעצם הנתינה מעניקה הרבה לנותן הצדקה – הן בפן הרוחני – שכר המצווה, והן בפן הגשמי – עשר בשביל שתתעשר.

אבל כל זה בתנאי שנותנים כסף שנרכש ביושר. אך כשהכסף נרכש באמצעים פסולים – אלוקים אינו אוהב צדקה שכזו ואפילו שונא אותה. שכן זו 'מצווה הבאה בעבירה'.

במקומות רבים ביהדות מובא שאנשים שרוצים לכפר על הפשעים שלהם, יעשו זאת באמצעות הצדקה. לכן אומר הנביא ישעיה: "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" .

בתחילה "שמרו משפט" – התנהגו בצדק וביושר, ואל תעשקו את הזולת. ורק אז "עשו צדקה" - שהצדקה לא תהיה כפרה על פשעיכם.