במסורת היהודית, הכנת החנוכיה לקראת חג החנוכה אינה רק פעולה טכנית, אלא מעשה סמלי טעון במשמעות רוחנית ונפשית. מקורות שונים מציעים טעם למנהג להקדים את הכנת החנוכיה ימים ספורים לפני החג, ורואים בכך סגולה לביטול צרות וגזירות רעות.
רבי דוד זכות ממודינא, מחבר ספר "זכר דוד", מציג טעם למנהג ישראל להכין את החנוכיה מבעוד מועד. בספרו, "זכר דוד" (מאמר ג', סוף סימן צ"א), הוא כותב: "נשאר בידינו לרגל המלאכה אשר לפנינו ליתן טעם למנהגן של ישראל, שמקדימים להזמין (את) החנוכיה במקומה ג' ימים קודם חנוכה, וגם אינם מסירים אותה משם כי אם ביום הג' אחרי עבור ימי חנוכה.
רבי דוד זכות, המכונה "זכר דוד" על שם ספרו, היה מגדולי רבני איטליה במאה ה-17. הוא נודע בפסיקותיו ההלכתיות ובהגותו הפילוסופית. ספרו "זכר דוד" עוסק במגוון נושאים הלכתיים, אגדתיים ופילוסופיים.
רבי זכות אינו מפרט את הרמז הטמון במנהג, אך המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מביא את דבריו ומבאר שהקדמת הכנת החנוכיה ופינויה המאוחר מרמזים שגזירה רעה תתבטל תוך שלושה ימים. הרב בצרי מסביר שזהו רמז לכך שאין הקב"ה מניח את הצדיקים בצרה יותר משלושה ימים, כפי שנאמר בפסוק "ויאסף אותם אל משמר שלשה ימים". לכן, סגולה להינצל מצרה היא להכין את החנוכיה במקומה מוקדם ככל האפשר.
גם רבי יוסף סגי נהור, בנו של הראב"ד, מציין את החשיבות בהכנת החנוכיה מראש. הוא כותב שיש להקדים שני ימים קודם לתקן את הנרות ולהזמין שמן זית זך.