This browser does not support the video element.
בפרשת השבוע 'לֶךְ-לְךָ' מסופר על אברהם אבינו שעוד בהיותו בן שלוש שנים, טייל והתבונן בטבע סביבו, והבין שמאחורי הבריאה המופלאה והמורכבת הזו של היקום, מסתתר בורא ומנהיג.
לאחר שהתגבשה בקרבו האמונה באלוקים, החליט להפיץ את האמונה הזו בכל העולם, ורק בהיותו בן שבעים וחמש שנה, קיבל ציוו מאלוקים: 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ'. אברהם אכן עוזב את ביתו ומשפחתו ויוצא לדרך ארוכה אל הלוא נודע.
אחרי שהגיע אל היעד - ארץ כנען (ישראל), נאלץ לרדת למצרים בגלל הרעב הקשה שהיה בארץ, ובעקבות הירידה נלקחה שרה אשתו לבית פרעה.
מצד אחד, ההליכה - לך לך, מסמלת מצב של התקדמות ועלייה. אך לאחר בואו לארץ נקלע אברהם למצב המנוגד לעלייה והתקדמות – היו לון ניסיונות קשים שגרמו לו עוגמת נפש רבה וזה היה בבחינת ירידה של ממש.
אך מיד אחרי הירידה מגיעה העלייה הגדולה – אברהם נהיה לעשיר גדול, ויצא ממצרים ברכוש רב, עם הרבה כסף וזהב.
מפרשת 'לך לך' אנו למדים יסוד עיקרי לחייו של האדם – תמיד יש לשאוף קדימה ולהתקדם, והעיקר לא לדרוך במקום. אכן, לפעמים עם כל מאמצינו להתקדם, אנו חווים ירידות וקשיים, אך אל לנו להתייאש ולדעת שזה רק ניסיון. אם נמשיך להתקדם, למרות הכול, אחרי הירידות תגיע העלייה הגדולה.