פינתו של הרב יעקב גלויברמן: : שִׂמְחָה אֲמִתִּית - כְּמוֹ בְּגַן עֵדֶן

השבת המשפיעה ביותר על כל השנה כולה, היא השבת שבה אנו קוראים את הפרשה הראשונה בתורה - פרשת בראשית.

בפרשה מסופר על בריאת כל העולם והנבראים בששת ימי השבוע – ארץ ושמים, שמש ירח וכוכבים, צמחים ובעלי חיים, דגים ועופות. לבסוף מסופר על בריאת האדם הראשון וחווה אשתו, ועל שהייתם בגן-עדן, כזוג הראשון בעולם.

כידוע, מתחת לחופה מברכים אנו את שבע הברכות המסורתיות המיועדות לחתן ולכלה שבאו זה עתה בברית הנישואין, ואחת מהן היא: "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם".

רבים שואלים: מה פשר ברכת "שמח תשמח... כשמחך יצירך בגן עדן מקדם"? האם מישהו שהה עם אדם וחווה בגן עדן, והיה עד לשמחת אדם הראשון בחווה אשתו?

אלא, שאכן לא היינו איתם בגן עדן, אך ברור לנו הדבר שבשמחת הזוג הראשון בעולם היה משהו מיוחד, משהו עמוק, תמים וטהור במיוחד. אדם הראשון שמח באשת חיקו ולא נתן עינו ולבו באישה אחרת, שהרי חווה הייתה היחידה בעולם וכך גם ההיפך מצידה של חווה, שראתה בבן זוגה הגבר היחידי בעולם.

כך למעשה אנו מאחלים לכל חתן וכלה הבאים בברית הנישואין, שיזכו תמיד לראות זה את זה, כאילו הם יחידים בעולם - בדיוק כמו אדם וחווה – הזוג הראשון. ואז, בטוחים אנו שישכנו בביתם - אהבה ואחווה שלום ורעות.