לאחר שביקרנו ב'יער השבויים והנעדרים' ביער בן שמן, ב'חורבת חרובה' (שם כמעט מצאנו את אוצרות המקדש) וב'חורבת רגב' – 'תצפית חן', ו'משה שעיה', השבוע יצאנו לחורבת 'כפר רות' - 'חורבת פרעֹשׁ', לחקור את המקום המרתק.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רקע: כמו אלפי תושבי מודיעין עילית העומדים בפקקים בצומת שילת / כביש 446 שעות ארוכות בצאתם ובחזרתם מהעיר מידי יום ביומו, כך גם אני.
באחת הפעמים שרכבי הזדחל בין 'כְּפַר רוּת' ל'כפר האורנים', החילותי לחשוב מיהי אותה גברת רות שזכתה על שמה ל'כפר ואם בישראל'?
This browser does not support the video element.
אם לנחש ש'כפר האורנים' קרוי על שם עצי האורן שבסביבה - לקבוע מי אותה רות, זה יהיה קשה. לכך יצאנו לבקר במקום, במקביל לקריאת ספרי היסטוריה ומחקר, בכדי להבין את סיפורו של המקום, ולהנגישו לגולשנו היקרים הכמהים לקרוא על שבילי ארצנו הנהדרת.
מסתבר שכפר רות קרוי על שם הכפר הביזנטי הקדום "כַּפְרוּטָה" שלפי מפת מידבא מהמאה השישית שכן באותו המקום שבו נמצא כיום המושב.
בשנות השמונים של המאה ה-19 נערך 'סקר פלשתינה', ושם הובא ''כפר רות' במקומו הנוכחי, כך שרוב החוקרים סבורים שכפר רות של ימינו, הוא כפרוטה של מפת מידבא.
בידינו מקורות שבתקופה הצלבנית כפר רות עדין הוזכר כ"כפרוטה", ובמקום נבנתה כנסייה.
כפר רות המודרני הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בסוף שנות ה-70 במה שהיה עד המלחמה שטח הפקר בין ישראל לירדן ובעידוד ראה"מ יצחק רבין (יתן השם שמעשיו הטובים יכפרו על מעשיו הרעים).
בחורבה העתיקה, שכן כפר יהודי שוקק חיים שכלל בית כנסת ומקווה טהרה (שנבנתה מעליו כנסייה נוצרית).
הביקור במקום העניק לי חוויה מדהימה, שכן בימות החורף הוא עטוף בפרחים אדומים וירוקים סביונים, כלניות, עצי תאנה ושקדיות, הכל במרחק דקה מהאוטו.
מתחת לפני הקרקע נכנסתי לקוֹלוּמְבַּרְיוּם לגידול יונים ממנו יושבי המקום הביאו קורבנות יונים לבית המקדש בירושלים.
בקולמבריום החשוך שמחתי לגלות כסא עם שולחן, ומעליו ספרי חסידות ברסלב, כך שנראה שהמקום משמש כמערת לימוד, וכאתר רוחני לעלייה לרגל.
כאמור, הנוצרים בנו במקום כנסייה וממנה נותר פסיפס שהוא בעצם מרצפות מתקופתם.
שרידי קבר שייח' צדו את ליבי. שמו הוא 'חוריה' ובתרגום לעברית הוא 'חופש וחירות'.
לא נוכל כרגע לבקר בכל שרידי הכפר העתיק, שכן גדר ההפרדה וציר המערכת עוברת באמצע. נוכל רק להביט בשרידי המבנה המרשים מעבר לגדר. באופן כללי במקום אין שלטי הסבר כלל וכלל, והאתר לא נגיש למטייל הממוצע, ואין שבילים מסומנים.
כאמור שמו של המקום הוא "חורבת פרעוש" שבנויה על שרידי "כפר רותה". חורבת פרעוש הוא ישוב של מעמד כהנים שהתגורר כאן מבני פרעוש.
כבר בתקופת הבית הראשון אלו חיו פה, ולאחר שגלו לבבל, הם שבו בשיבת ציון בראשות עזרא ונחמיה.
"וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה.. בְּנֵי פַרְעֹשׁ אַלְפַּיִם, מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם" (נחמיה ז ח)
"רָאשֵׁי, הָעָם פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב" (נחמיה, י, טו).
גם במשנה הובא על משפחת כהנים אלו:
"זמן עצי הכוהנים והעם... בחמישה באב, בני פרעוש בן יהודה" (משנה תענית, ד, ה).
מסתבר שהמקום לא רק קדוש בקדושת ארץ ישראל, וטהרת משפחת כהנים אלו. תגלית מרתקת ראיתי בפוסט שכתב אמיר בן דרור (באתר דרך החוויה). לדבריו במקום נולדה וגדלה רות המואבייה המוכרת לכולנו ממגילת רות.
כדי להגיע למקום נסעתי לכיוון כפר רות, ולפני הש.ג פניתי ימינה, לאחר כמה מאות מטרים שמאלה, ולפני החוות סוסים פניתי ימינה עד לחורבה.
במקום שרדו קשתות ממבנה עצום בן 3 קומות, וחובבי הארכיאולוגיה ייהנו עד מאד.
בשל מנהג הנכרים הבורים לפזר מטבעות מתחת לרצפת הכנסייה כסגולה לאריכות ימים, הארכיאולוגים שחפרו במקום לפני מספר שנים, העשירו את רשות העתיקות במטבעות נדירים שנמצאו במקום.
יצוין שחורבת פרעוש נמצאת מעט דרומה מחורבת כפר רות וסמוכה למחסום בכביש 443.
• • •
נדגיש כי אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com