בשבוע שעבר, בחשאיות מוחלטת, שופץ קבר רב אשי שבהר שנאן, על גבול ישראל-לבנון. הקבר, שלא שופץ שנים רבות, עבר שיפוץ מקיף על ידי חסידי ברסלב כאשר במהלך הפסקת האש בוצעו שינויים מהותיים במתחם הקבר, כך נודע ל'כיכר השבת'.
ביום חמישי שעבר הושלמה הסרת הגדרות שחצו את הקבר, והגדר הוזזה אל מעבר למתחם הקבר, לתוך גבול מדינת לבנון. השינוי המשמעותי הזה מאפשר לראשונה זה שנים רבות גישה מלאה למתחם כולו מהצד הישראלי.
במקביל, בוצעו עבודות שיפוץ וסידור המתחם כולו. על פי גורמים המעורים בפרטים, צה"ל מתכנן להסדיר בקרוב מערך כניסות מסודר למקום, מה שעשוי לפתוח עידן חדש בנגישות המתפללים לאתר הקדוש.
מיקומו הייחודי של הקבר על פסגת הר שנאן בגובה 902 מטר מעל פני הים, הפך את מלאכת השיפוץ למורכבת במיוחד. המבנה, החצוי בין שטח ישראל ולבנון, לא שופץ מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, תקופה בה חולק המבנה לשניים באמצעות גדר תיל, מה שמנע מיהודים לבקר בכל רחבי הציון הקדוש.
השיפוץ נשמר בחשאיות מחשש לתגובות מצד גורמי שמאל שעלולים היו למנוע את שיפוץ האתר הקדוש.
כותב השורות ידע בזמן אמת על השיפוץ, ולא פרסמו (למרות התשוקה העיתונאית...) על מנת להבטיח את השלמתו המוצלחת של הפרויקט, וב"ה שכך אירע.
בלילה האחרון, ביקשו עשרים מחסידי ברסלב לפקוד את קברו המשופץ של רב אשי, מגדולי האמוראים. החסידים, שביקשו להשתטח על קברו של רב אשי עורך התלמוד הבבלי, ניסו להגיע למקום הקדוש שזכה לשיפוץ מקיף לראשונה מזה שנים רבות.
שמונה מהחסידים עוכבו על ידי כוחות הביטחון והועברו לחקירה בתחנת המשטרה בקריית שמונה. למרות הכמיהה הרוחנית להשתטח על קבר הצדיק, הדגישו גורמי הביטחון כי המקום נמצא באזור רגיש על גבול לבנון, והגישה אליו מחייבת תיאום מראש.
מעבר לאירועי השבוע האחרון, טומן בחובו הר שנאן סיפור מרתק של קדושה ומסורת לא רק לדת היהודית.
מסורת מוסלמית מאמינה, שזהו קברו של שייח' עבאד, שעל שמו נקרא ההר בערבית. המסורת היהודית מזהה את המקום כאתר ברית בין הבתרים ואת קבר רב אשי.
חוקר ארץ ישראל פרופ' זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ-ישראל" משנת 1985, מתעד את המסורת היהודית על קבר רב אשי, ומציין את מקורותיה בספר "ייחוס אבות" משנת 1537.
ההיסטוריה הכתובה של המקום מתחילה עוד קודם לכן - הזיהוי הראשון המתועד של המקום כקבר רב אשי הגיע בשנת 1972, כאשר חוקר ארץ ישראל צבי אילן דיווח על שלט שהוצב במקום.
לאורך השנים, גם בתקופות המתיחות הביטחונית הקשות ביותר, המשיך המקום למשוך אליו מתפללים. בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, כשהוקם במקום מוצב ציפורן של צה"ל, המשיכו יהודים לפקוד את הקבר.
המוצב עצמו, שהיה הגדול ביותר ברכס רמים, שמר על המקום הקדוש עד לנסיגה בשנת 2000.
בעת חלוקת הקבר בשנת 2000, הוצע על ידי שליח האו"ם טריה לארסן פתרון ייחודי שיאפשר גישה הן לישראלים והן ללבנונים, בכך שיחצו את המתחם לשנים.
אולם למרות יישום הצעה זו בפועל, הגישה לישראלים הייתה קשה למקום עקב הסמיכות לגבול העוין. כולנו תקווה שלאור השינוים הפוליטיים באזור, עם ישראל יחזור להשתטח בקבר מתוך תחושת ביטחון וחיבור עמוק לאמורא רב אשי עורך תלמוד בבלי.