ברוך מציב גבול אלמנה! בשורה מרנינה לקהל המטיילים: תל צרדה המקראי, מקום לידתם של גדולי האומה, זכה סוף-סוף להנגשה לרכבים פרטיים!
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ביום חמישי האחרון, ערב שבת קודש פרשת "כי תבוא", זכיתי בסייעתא דשמיא לעלות אל תל צרדה. בשעת בוקר מוקדמת, כאשר עוד טל על הארץ, מצאתי את עצמי נוהג בכביש 446, בדרך המתפתלת אל פסגת התל הקדום.
והנה, כאשר הגעתי אל ראש ההר, נגלה לעיניי מחזה מרהיב שכמוהו לא ראיתי מימיי. הרי השומרון, ארץ התנ"ך, נפרשו לפניי כמו מגילה עתיקה. "מה רבו מעשיך ה'", מלמלתי בהתרגשות, "כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניינך", (תהילים ק"ד, כ"ד).
בלב הומה, יצאתי מהרכב ונשמתי עמוק מהאוויר הצח והקדוש של ארץ ישראל. ואז, כפי שהורונו חז"ל במסכת ברכות (נ"ד ע"א) וכפי שנפסק בשולחן ערוך (או"ח רכ"ח), בירכתי בכוונה עצומה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית".
המילים הקדושות הדהדו באוויר, מחברות אותי לאבותינו הקדושים, לאברהם אבינו שהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, ליצחק שזרע בארץ הזאת, וליעקב שישן על אבניה.
תל צרדה, יש לדעת, אינו סתם עוד אתר היסטורי. זהו מקום קדוש, ערש לידתם של ירבעם בן נבט, מלכה הראשון של ממלכת ישראל, ויוסי בן יועזר, נשיא הסנהדרין הראשון. שני אישים אלו, למרות התהום הפעורה ביניהם, צמחו מאותה אדמה קדושה.
בעודי מטפס על גבעות התל, דמיינתי את ירבעם הצעיר, בן לאם אלמנה, צועד כאן לפני אלפי שנים. מכאן יצא להפוך לפקיד בחצר המלך שלמה, ולבסוף - למלך בעצמו. האם הנוף המרהיב הזה השפיע על עיצוב אישיותו? האם כאן, בין ההרים הללו, קיבל את הנבואה מאחיה השילוני?
חז"ל מלמדים אותנו (סנהדרין ק"א ע"ב) שירבעם היה תלמיד חכם גדול, "שכל תלמידי חכמים דומין לפניו כעשבי השדה". אך לצערנו, בחירותיו הובילו אותו לדרך אחרת. יש בכך לימוד גדול עבורנו - כמה עלינו להיזהר בכל צעד ושעל, שלא ניפול חלילה ברשת היצר.
בין שרידי החומות העתיקות, עלה בדמיוני יוסי בן יועזר, יושב על אבן ודן בסוגיות הלכתיות. כנשיא הסנהדרין הראשון, הוא היה אבן יסוד בעיצוב ההלכה היהודית כפי שאנו מכירים אותה היום. המשנה באבות (א', ד') מביאה את דבריו: "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם".
הרהרתי בדבריו אלו, וחשבתי - הנה, גם אני כאן, שותה בצמא את דברי החכמים, מתאבק בעפר רגליהם ממש, במקום בו הם הלכו לפני אלפי שנים.
הממצאים הארכיאולוגיים באתר מרשימים: חרסים מימי הממלכה ושרידי מבנים מהתקופה החשמונאית. כל אלה מאששים את זיהוי המקום כצרדה המקראית. הרמתי חרס קטן, תוהה - מי החזיק אותו לאחרונה? אולי היה זה כלי ששימש את יוסי בן יועזר עצמו?
נקודת השיא של הביקור (לאחר הנוף המרהיב), הייתה הבאר העתיקה למרגלות התל, הנושאת עדיין את השם "ביר צרידה". זוהי עדות חיה לרציפות ההיסטורית של המקום. נגעתי במים הקרירים, מרגיש את החיבור העמוק לכל הדורות שקדמו לנו. נזכרתי בדברי חז"ל (בבא קמא פ"ב ע"א): "אין מים אלא תורה", וחשבתי - כמה תורה נבעה ממקום זה!
בדרך חזרה לרכב, הרהרתי בגלגולי המקום הזה. מעיר חשובה ומרכזית, דרך שנים ארוכות של גלות ושכחה, ועד להנגשתו מחדש לציבור הרחב. כמה צריכים אנו להודות לקב"ה על שזיכה אותנו לראות בעינינו את אתרי המקרא העתיקים בהם צעדו אבותינו.
לפני שעזבתי, עצרתי לרגע להתפלל. ביקשתי מהקב"ה שיזכה אותנו לראות בקרוב בביאת משיח צדקנו, בבניין בית המקדש ובקיבוץ כל נדחי ישראל לארצנו הקדושה.
כשהתנעתי את הרכב והתחלתי בנסיעה חזרה, הבטתי שוב לעבר פסגת התל. חשבתי על ירבעם בן נבט ויוסי בן יועזר, שני אנשים כל כך שונים שיצאו מאותו מקום קטן והשפיעו כל כך הרבה על ההיסטוריה שלנו. יצאתי מתל צרדה עם תחושה עמוקה של התחדשות וחיבור, ועם הבטחה לעצמי לחזור לכאן שוב בקרוב, להתחזק באמונה ולשאוב כוחות רוחניים.
לסיכום, ההנגשה החדשה של תל צרדה היא בשורה של ממש לכל קהל המטיילים. זוהי הזדמנות נפלאה לכל יהודי להתחבר לשורשיו, לצעוד בנתיבות אבותינו ולחוש את קדושת הארץ. אני קורא לכל אחד ואחת: בואו, טיילו, התרגשו והתחברו למורשת המפוארת שלנו!
יהי רצון שנזכה כולנו לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
חשוב לציין גולשים יקרים, כי בסביבת תל צרדה נמצאים מספר כפרים ערביים השייכים לרשות הפלסטינית.
בעת הביקור בתל צרדה, חובה עלינו לנהוג במשנה זהירות ולהקפיד על כללי הביטחון. מומלץ מאוד לתאם את הביקור מראש עם כוחות הביטחון. כדאי גם להתעדכן במצב הביטחוני העדכני טרם היציאה לדרך.
בטוחני שבזכות אבותינו הקדושים שהלכו בארץ הזאת, ובזכות לימוד התורה וקיום המצוות, נזכה לשמירה עליונה.
ובעזרת השם, במהרה בימינו, נזכה לקיום הנבואה "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" (מיכה ד', ד'), כאשר כל יושבי הארץ יחיו בשלום ובשלווה, ונוכל לטייל בכל רחבי ארצנו הקדושה ללא כל חשש. אמן כן יהי רצון.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
• • •
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים מוקד טבע 02-6247955
- קו ליער 1-800-350-550
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com