סיפור מטלטל: סיפורי חיים אמיתיים שמשנים את התפיסה

סיפורים מטלטלים מהחיים - אוסף כתבות מרגשות ומעוררות השראה: התמודדויות עם משברים, ניסים רפואיים, סיפורי תשובה מרגשים, גילויי אמונה מפעימים, שינויים דרמטיים בחיים, ורגעים מכוננים שמעצבים מחדש את המציאות של גיבורי הסיפורים במגזין כיכר השבת

"סיפור מטלטל" הוא מדור ייחודי במגזין כיכר השבת המביא מדי שבוע סיפורים אישיים מרגשים ומעוררי השראה מהחיים עצמם. המדור חושף בפני הקוראים סיפורי חיים אמיתיים המספרים על רגעים מכוננים, התמודדויות מורכבות וניסים גלויים שחוו אנשים מהמגזר החרדי והדתי.

בין דפי המדור ניתן למצוא מגוון רחב של סיפורים: החל מסיפורי תשובה מרגשים של אנשים שגילו את דרך האמונה, דרך התמודדויות עם מחלות קשות שהסתיימו בנס רפואי, ועד לסיפורי השגחה פרטית מופלאים. כל סיפור מלווה בתיאור מפורט ורגיש של האירועים, תוך שמירה על פרטיות המרואיינים כשנדרש.

המדור מביא לקוראים זווית אישית ואנושית על אתגרי החיים, כשהוא משלב בתוכו מסרים של אמונה, תקווה והתחזקות. הסיפורים המתפרסמים במדור נבחרים בקפידה, עוברים תהליך עריכה מקצועי, ומוגשים באופן רגיש ומכבד תוך שמירה על ערכי הצניעות והרגישות המתאימים לקהל הקוראים.

מטרת המדור היא לא רק לספר סיפור מרתק, אלא גם להעביר מסר של חיזוק ותקווה, להראות כי גם במצבים הקשים ביותר יש מקום לאמונה ולתפילה, ולהדגים כיצד אנשים מצליחים להתגבר על משברים ולצמוח מהם.


עוד כתבות על סיפור מטלטל:

הסוד שהעזתי לספר

זה היה הרגע הכי קשה בחיי, עד שהעזתי לספר, ואני יוצא מדומיין. בדיוק מאז, כמויות השנאה לגיסי היו גבוהות מהרגיל. אמא שלי שחששה שהפרשיה הזו תיחשף, עשתה הכל לקבור אותה. "אני לא מבין אותך, את מנסה לדעת למה אני לא מדבר איתו, וכשאני מספר את עוד מוציאה אותי מדומיין?" שאלתי (משפחה, מגזין)

22
| |

שליטה מכיוון אחר

הורדנו את העיניים מעיניו של חמי, וחיכינו לשמוע איזה צחוק מתגלגל או לפחות את המשפט: "סתם סתם, נראה לכם? מה שהתחייבתי אני נותן" | אבל זה לא קרה, חמי המשיך לדבר על דירות באזורים שונים, ואנחנו יושבים קפואים על מקומנו ולא מאמינים (מגזין כיכר)

76
| |

העצמה אישית? לא על חשבון אחרים

אביגיל הפכה עבורי לסוג של מטרד, החלטתי לא להגיע לשבת לחמי כשהם שם, לא יכולתי יותר להרשות לשירה לראות אותם, זה החל לפגוע בי, זה היה מצב שלא ידעתי איך להתמודד איתו | מבחינתה אשר הוא בעל דואג ומאפשר, ואני פחות. זה גרם בינינו לרגשות לא נעימים (משפחה, מגזין)

30
| |

אני לא מפחד מאשתי...

הגענו הביתה לאחר נישואינו – חתן וכלה בליל הכלולות שלהם. "זהו" חשבתי לעצמי, "השתחררתי מהכלא, אני עם אשתי עכשיו – יצאתי לחירות". הקלה אפפה אותי, הרגשתי כמו חדש, אבל לא להרבה זמן (זוגיות, מגזין)

46
| |

חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ

עברה שעה, אבי אפילו לא מתקשר. כאן נשברתי, עד כמה אתה יכול להיות מנותק ממני. לא יכולתי לשאת את זה, ועשיתי את הדבר שלא האמנתי שאעשה. תפסתי מונית ונסעתי הבייתה, למקום שלי שבטוח מחכה לי שאליו אחזור • סיפור שנגמר לא לפי התוכנית (מגזין כיכר)

84
| |

הכבוד והלב ומה שביניהם

חמותי הגישה לו מנת בשר משובחת שהוא אוהב במיוחד, עליה טרחה ועבדה. "בתאבון בן שלי" אמרה בהתרגשות. אבל מלכיאל לא נגע בצלחת ובסיפוק אדיר אמר לפני כולם בחיוך: "אני חלבי" (מגזין כיכר)

22
| |

המעמד מחייב

דווקא בגלל שאבא הוא האיש הטוב הזה עם כוח הנתינה הגדול, ועם יחס מיוחד אלינו הילדים בפשטות נפלאה, השיח שלנו עמו איבד פרופורציה. הוא הרשה לנו לנהוג עמו בצורה מאוד ברורה ומשתלחת, והיה תמיד מוכן לשמוע אותנו בכל צורה, גם אם היא הייתה ברורה עד כדי לא ראויה (מגזין כיכר)

35
| |

הנפש, כדי לפגוש את עצמה, צריכה נפש אחרת

מעניין איך נגיב אם אחד מהילדים שלנו יידרס ח"ו, דם רב ניגר מפניו שהושחתו, גופו שרוע על הכביש והוא מתבוסס בדמו. איך היינו מגיבים? היינו מדברים איתו על אמונה?! אומרים לו עכשיו שהכל משמים? ברור שלא! היינו מזמינים אמבולנס, שיטיס אותו לבית חולים. זה לא הזמן לדבר על אמונה, זה רגע של מלחמה על החיים, במלחמה מנצחים ורק אחר כך מקיימים ועדת חקירה (מגזין)

15
| |

חניה בדם

יום אחד שמענו צעקות מהרחוב, זו הייתה מנוחה שצעקה על פרידה. הוויכוח היה על מקום החניה. מנוחה שהייתה גרה בצד הימיני טענה שהחניה ממול ביתה היא חניה שלה כי היא משפחה מרובת ילדים עם המון קניות, לעומתה פרידה טענה שהיות וזה הצד שלה לה זכות החניה (בבית)

11
| |

קראוהו בהיותו קרוב

שבוע אחרי הטיפול הראשון זה קרה. חפפתי את הראש ואחד מפאותיי נתלשו. ליבי הלם בחוזקה - הנה היא באה, הנשירה הגיעה. ניסיתי לתלוש את שיער הזקן הצמוד, הוא נתלש לי ממש בקלות. הכרית עליה הנחתי את ראשי, התמלאה בשיער. הרגשתי כבר בתוך זה (מגזין כיכר)

15
| |

שמעתם פעם על 'סליחת מסדרון'?

זו סוג של סליחה מיוחדת שלא משנה למבקש הסליחה מה היא התגובה של הנפגע, האם הוא סולח או לא, העיקר הוא ביקש סליחה, וזהו. לפעמים זה קשה יותר כשמישהו כשפגע בך מצהיר שהוא לא בדיוק מכיר בפגיעה שלו (זוגיות)

20
| |

ושם אישה גדולה

העולם לא יכול להתקיים בלי אותן דמויות שהיו כאן, כי קיום העולם היה תלוי בהם. במיתתן של דמויות אלו נחסר כאן משהו, חייב להשלים אותו | מילות פרידה מהאישה החשובה מרת חיה דורה ע"ה (דיין האמת)

9
| |

אם רעב שונאך האכילהו לחם

וכך המשכתי לערב את ראש השיבה בכל דבר. גם אם בחור רצה לשוחח איתי בעניין מסוים, שלחתי אותו לרה"י. "תגיד לרה"י שאני שלחתי אותך ורק הוא יכול לענות במקרים כאלו". לא תאמינו אבל לא עבר חודש ורה"י הפסיק לשאול שאלות בשיעור שלי, להיפך, הוא הביא ראיות לדבריי (חרדים, חינוך)

5
| |

לא להתרגל לטובים, לטפח אותם

המצב החמיר, והלכנו - עם כל הקושי לקבל את המציאות - לפסיכיאטר. אני זוכרת את הקושי בכלל לחשוב להגיע לשם, אבל הדאגה גברה על הבושה. נכנסתי למרכז לבריאות הנפש, מסתכל אחורנית לבדוק אם מישהו שאני מכירה רואה אותנו נכנסים לשם (זוגיות)

17
| |

אין דבר רע יורד מן השמיים

זה היה יום חמישי, ובאותו יום אנחנו אמורים לדבר בפלאפון. אני יוצאת קצת יותר מוקדם מהבית ומחכה לפלאפון מהבחור. אני מחכה לשיחה ממנו והבחור לא מתקשר... השעון כבר מתחיל לרוץ, אני בדרך ועוד מעט אנחנו מגיעים למירון ועדיין אין שיחה. ואז התחילו לרוץ לי המחשבות בראש (שידוכים)

37
| |

אהבה קודמת להיגיון

זה קרה בוורט שלי: האורחים הגיעו משני הצדדים, היה ניתן להבחין שאבא מעדיף שלא יראו אותו, שלא ישימו לב אליו. זה כאב לי נורא, דן הוא אח שלי, אז מה אם הוא נשר מהדרך? אבל אבא, חוץ מלומר שהוא מעדיף שלא יראו אותו - הוא עשה הכל כדי שזה יקרה (משפחה)

28
| |

לא כל פעולה מצריכה תגובה

קפאתי על מקומי, זה אליהו אגוזי החבר שלי שהצטרף אליי לחו"ל. ישבתי על הכיסא, מנסה להבין את כל מה שקרה עם אליהו, משחזר את הרגעים במפעל איתי יחד. אבל עדיין ליבי מסרב להאמין. אליהו? שהוא יעשה לי דבר כזה? (חרדים)

21
| |

כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו

יום אחד שימי היה מעורב באיזה עניין שכל ילד יכול היה להיות מעורב בו, ואז, הרב'ה (המפקח) שאל לעיניי כולם: "מה קרה, לא לקחת את הכדור ריטלין שלך היום?" כל הכיתה הביטה בו, הסוד שכל כך הסתיר כמה שנים נתגלה זה עתה, ועוד על ידי מי? על ידי זה שאמון על החינוך בחיידר, והכי הרבה, אותו אדם בו הוא נתן אמון וביקש שלא יספר זאת לאיש (חינוך ילדים)

34
| |

הבית הוא האנשים, לא המקום

שעה אחרי הוורט של שלמה עם אסתי ההורים פצחו במסע לחצים: תוריד אותה, היא נראית מוזר | ההורים שלה ניסו לקבוע תאריכים אך ההורים התחמקו | האם הכל התפוצץ או ששלמה הלך עד הסוף? | הפרק השני (שידוכים)

37
| |

הבית הוא האנשים, לא המקום

יש רגע כזה שאנחנו מכירים את הקרובים אלינו ברגעים הכי קריטיים בחיינו. הבנתי שאלו ההורים שלי, הם חוששים להראות את הכלה שלהם לעולם שלא נראית לפי קריטריון הנראות שלהם, גם אם אני סובל ובצער גדול כל כך | הפרק הראשון (שידוכים)

52
| |