בעל מפעל א הגיע למסקנה שמפעל ב העוסק באותו תחום כמו המפעל שלו גורם לו להפסדים. מה יעשה בעל מפעל א? הוא נזכר, שיש דמות חשובה מאד, שבעל מפעל ב יעשה את מי שהיא אומרת, לא יסור ימין ושמאל.
עוד נזכר, שהדמות החשובה הזו לא כל כך מצויה בנושאי היום יום ואפשר לתת לה את המידע לפי הצורך, בלי צורך לחשוף את כל המידע. חיכך העל מפעל א את ידיו בסיפוק והחליט לגשת לאותה דמות חשובה ולבקש ממנה שתפעל כדי למנוע ממפעל ב להמשיך ולהתחרות בו.
אבל איך אפשר להגיע לפגישה אצל הדמות החשובה? יש לה עוד עיסוקים חוץ מלהפגש עם בעלי עסקים קטנוניים. לא נורא, גם לזה יש פתרון: אחד מהמנהלים במפעל מקורב מאוד לאותה הדמות, והוא יוכל לארגן פגישה, וגם לטפטף את המידע הרצוי לאוזניה של אותה הדמות.
מיד סידר בעל המפעל את העניינים ובעזרת המקורב הצליח לארגן פגישה עם הדמות. עוד לפני הפגישה דאג שרק המידע הנכון יישמע, ובפגישה פגש את הדמות כשהיא כבר נמצאת לגמרי איתו בדעתו לאחר ששוכנע ע"י מקורבי בעל מפעל א.
מיד פרסמה הדמות החשובה את דעתה ובעל מפעל ב, שמעריץ דמות זו היה מחוייב לקבל את דבריה, למרות שידע שבעצם הם הוזנו ממידע אינטרסנטי ולא מדויק. נסגר מפעל ב וחמת בעל מפעל א שככה.
הסיפור נראה לכם דמיוני ומקומם? נכון! הוא באמת מקומם, אך הוא בהחלט לא דמיוני. מתי תבינו שבחברה החרדית שולטים גורמים אינטרסנטים שכל מה שמעניין אותם זה טובת עצמם, ויהיו מוכנים לפעול בכל האמצעים כדי לקדם את עניניהם. יש להם נציגים ומקורבים אצל הרבנים הגדולים, שכל הציבור החרדי נשמע לדעתם, והם ממשתמשים בכח הזה כדי לשכנע את הרבנים שהם צודקים.
והרבנים משתכנעים.
איך הם לא ישתכנעו? הרי הם כל היום יושבים בין כותלי בית במדרש וספרי הקודש, ואין להם זמן להסתכל וללמוד את מה שקורה בחוץ. כך המידה היחיד שמזין אותם זה המידע שמקורביהם מטפטפים להם לאוזן בצורה מבוקרת ובנימה מדאיגה: מפעל ב מחלל שבת, אדם ג´ לא ראוי לשרת במשרתו, עיתון ד´ מפרסם כתבות לא ראויות וכו´.
הרבנים לא מכירים את אדם ג´, או את עיתון ד´, וכאשר שומעים את הדברים הם מתחלחלים! הם שואלים: "הכזאת תהיה בישראל?!" ומייד חותמים על גילוי דעת שבו יש כתב החרמה על העיתון הסורר או על האדם השלילי וקיימת חובת המחאה, ומייד כל הציבור, שלא סר מדבריהם של הרבנים ימין ושמאל מקבל את המדיע על החרם ויוצא למחות!
רק בזמן האחרון התפרסמו בכל חוצות הציבור חתימותיהם של גדולי ישראל על מסמך הקורא להחרים את "קווי הנייעס" החרדיים בטענה שהם לא מתאימים לציבור שומר התורה והמצוות. יום אחד בלבד לאחר שפורסמו הכתבים התגלת האמת. אותם עסקנים שפנו לרבנים כדי שיחרימו את קווי הנייעס היו החותן של..., האבא של..., החבר של... וכו´ של בעל עיתון, שהגיעו למסקנה שקווי הנייעס פוגעים בהכנסותיהם. התברר שכל הרבנים שחתמו על גילוי הדעת הוזנו במידע אינטרסנטי ממקורבי העיתון.
עוד דוגמא? לפני מס´ חודשים פורסם גילוי דעת מביתו של הרב אלשיב שליט"א הקורא לתמוך באליאור חן, שהוסגר לישראל ומואשם בהתעללות. כאן כבר הבינו שמשהו לא ייתכן, איך הרב אלישיב יחתום על גילוי דעת כזה, כאשר ידוע שאליאור חן הוא פושע נמלט שהוסגר לישראל? לאחר בירורים קצרים התברר שהרב אלישיב חתם על גילוי הדעת לאחר שאנשים בעלי אינטרסים מסויימים שכנעו אותו לחתום, תוך שהם מטפטים לאוזנו את המידע שהם רצו שהרב ישמע.מיד פורסם עוד מכתב מבית הרב אלישיב בו כתוב שהרב מבטל את חתימתו על גילוי הדעת הקודם וכי אין להתייחס אליה.
יהודים! התעוררו! אולי הגיע הזמן שנפסיק לתת לקבוצה מצומצמת מתוך הציבור לשלוט בנו ולנהל דרכנו את עיסוקיהם. יש להדיח את בעלי האינטרסים האלו מתוך הציבור ולהוקיע אותם. הם גורמים לחילו ה´ נוראי. כאשר שומעם בציבור החילוני על כך שהרב אלישיב חתם על מכתב תמיכה באליאור חן מיד מגיבים: "אתם רואים, החרדים האלה, יש להם רבנים שלא מבינים כלום ותומכים בפושעים...".
חובה עלינו להפסיק לתת לקבוצה קטנה זו לשלוט לנו על החיים ולמרר אותם.
חובה עלינו לבחון טוב טוב איך אנחנו מתייחסים לאנשים אלו, והאם אנו, בזה שאנו מצייתים לכל מה שהם קובעים לנו בצורה עיוורת, לא מסייעים להם בעצם להמשיך לשלוט עלנו.
כאן אני חייב לציין שאני אינני חרדי, אני אדם מבחוץ שפשוט מצטער על הצער שגורם הציבור החרדי לעצמו ועל חילול ה´ הגדול שנגרם כתוצאה של היענות עיוורת לכל אדם שמנסה לתפוס טרמפ על גבו של הציבור החרדי.
הצגת כל התגובות