במערכת הבחירות הקריבה, אפילו החזאים לא חזו כזו סערה והתלהמות בין איש לרעהו ובין מפלגה לחברתה בתוככי המגזר החרדי. לאחרונה, מידי יום עולה בכותרות הראשיות בתקשורת סיפור כזה או אחר על ה"עסקונה החרדית", המוציא אותנו בלעג וקלס בעיני הציבור הכללי.
האם עוד עלינו לחשוב שכל מעשי עסקני הציבור נבעו מהחלטה שהיא אך ורק לשם שמיים? או שמא שתי יסודות עיקריים בתורת הפוליטיקה – כסף וכבוד, התחילו לחלחל אף אל תוך ליבם של עסקני הציבור החרדי?
פוליטיקה על רגל אחת כבדה מכדי להעלות עלי כתב, אך הבה ונסקור בקצרה:
מפלגת יהדות התורה – נדמה היה ובמפלגה הזאת עדיין לא שמו לב שבחירות בפתח, שהרי היכן הקמפיינים ומערכות הסברה שאמורות להיות במערכת בחירות? – אך האמת העגומה היא שהם מודעים לבחירות, אך בכל צעד שהם שואפים ללכת קדימה, הם למעשה הולכים שני צעדים אחורה - על כל מחלוקת שקיימת נולדות עוד שני מחלוקות.
הראשונה תמיד קבועה וקיימת - הלא היא מחלוקת המקומות שעולה כמידי בחירות (ארציות או פנימיות), בין דגל התורה ואגודת ישראל על הסכם הרוטציה. (יתכן וזה הסכם ששובר שיאים באי הסכמה עליו בין מקבלי ההסכם). במערכת בחירות זו החריפה המחלוקת נוכח דבריו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בכינוס אגודת ישראל (כינוס שבו למעלה מעשרים חסידויות היו מוחרמות ממנה, שהם מן הסתם כבר לא יצביעו השנה ג') שהמנדט השני של דגל התורה הגיע בזכות חסידות בעלזא, ועל כן איננו מבין מדוע אגודת ישראל מקיימת את הסכם הרוטציה עם דגל התורה. ואם בבעלזא עסקינן, הרי השנה הם התכתשו עם ויזניץ' על המקום החמישי במפלגה, שכידוע לכל, הוכרע בויתור של חסידות בעלזא "למען השלום", כלשונם.
המציאות היא ש"שלום" ומפלגת ג' רחוקים אחד מהשני כרוחק הקוטב הצפוני מהדרומי, שהרי אין להם הסכמה על ניהול מערכת ההסברה, ולא הגיעו להחלטה איזה משרד פרסום ינהל את הקמפיין, ומסופקני אם הגיעו להחלטה אחידה מה בכלל האג'נדה של המפלגה. האמת העגומה סוטרת ליהדות התורה בפנים – מבחינת גודל אוכלוסיה אמור להיות להם בין 7 ל-8 מנדטים, אך בפועל הסקרים מראים על התנדנדות בין 4 ל-5 מנדטים לכל היותר. הגיע הזמן שביהדות התורה יפנימו שהמחלוקות האינסופיות שבתוך המפלגה זולגות החוצה, ומרחיקות את הבוחרים שעוד נותרו להם.
הגיע הזמן שיפסיקו לרדוף אחרי הכבוד, ויתחילו לרדוף אחרי המנדטים שבורחים מהם.
אם כבר העלתי על הכתב שמפלגת ג' מאבדת אלפי קולות בגלל המחלוקות הפנימיות שלהם, הרי אל לנו לשכוח שצצה לה מפלגה חדשה בשם "נצח", שאף היא נוגסת במפלגה ג' הגוססת.
מפלגת נצח – מההיבט ההלכתי תמוה הטעם להקמת מפלגת נצח, שהרי אם להחמיר ולהיות יותר שמרנים – לזה לא צריך לפרוש ולהקים מפלגה, כשם שהבריסקרס והחזון אי"שניקים לא הקימו לעצמם מפלגה על אף החומרות והסייגים שהוסיפו על עצמם. הרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו הברכה, אך לכפות החמרותיהם על אחרים הוא מעשה שאינו רצוי. ומשול הדבר לפרה אדומה – שאפילו החכם מכל אדם לא יכל לתת בה טעם.
כזכור, בעבר הלא כל כך רחוק, נתי גרוסמן ישב במשרדי יתד נאמן בתור העורך הראשי. העיתון דאז, השתלח ללא רסן ברבנים ובגדולי הדור אשר לא ישרו קו עם דעותיהם ורצונם של עסקני ומנהלי העיתון, ועל פיהם "דורגו" רבנים בתארים כפי ראות עיניהם. במהלך מתוחכם, ובברכתו של הרב אריה לייב שטיינמן, נעשה מעשה עורמה והשתלטו מקורביו על העיתון, דבר שקיבל אישור מצד בית דין. אך לגרוסמן ומספר מצומצם של כתבים שפוטרו מתפקידם לא היה הדבר נאה, ולכן פנו לערכאות שלבסוף אף הם סגרו בפניהם את הדלת חזרה ליתד נאמן. לאחר כיבוש השופר של הציבור החרדי בידי מקורבי הרב שטיינמן, קרי "הפלג הבני ברקי", הומלך הרב שטיינמן למנהיג הדור, צעד שקיבל את ברכת גדולי הדור.
קומץ ידידים ועסקני ציבור, ובכללם נתי גרוסמן, ישעיהו ווין, לבלרים לשעבר ביתד נאמן, החליטו שבזה לא רק שלא תמה המלחמה אלא נפתחה מערכה חדשה – מערכה של נקמה והחזרת הכבוד. בו ביום הוחלט על הקמת עיתון חרדי חדש בשם הפלס, עיתון שקיבל את ברכתם של הרב שמואל אוירבך ועוד רבנים בודדים שחוברו יחד וכונו "הפלג הירושלמי". עיתון זה
מיומו הראשון התנגח ביתד נאמן, והפליא לעשות כאשר פרסם מודעות ללא אישורם של המתפרסמים במודעות.
אני שואל את עצמי, מה המטרה של הקמת עיתון הפלס? הרי רוב מוחלט של הרבנים הליטאים בעד הנהגת הרב שטיינמן, ושליטת הפלג הבני ברקי על העיתון. להיכן נעלמה ההלכה שהולכים אחר הרוב?
מלחמת האחים בין הפלג הבני ברקי לפלג הירושלמי, לא רק שאי אפשר להגדירה כמלחמת מצוה, אלא שהיא אף גורמת לנו בזיון בעיני כלל הציבור. הבושה הלכה וגדלה במיוחד לנוכח הדבר התמוה שעיתון שרק קם לפני כמה חודשים מחליט על הקמת מפלגה חדשה, (כשבאופן מפתיע שניים מתוך ששת המקומות הראשונים במפלגה הם גם בכירים במערך עיתון הפלס). על האקט הזה מפלגת ג' כמובן לא נשארו חייבים, והוחלט לסלק את מנחם כרמל ממעמדו ביהדות התורה עקב פרסומות לעסקיו שפרסם בהפלס. דבר שלעצמו מוזר – אם הוא עושה את משרתו במפלגה נאמנה, פרסומת בהפלס זה מה שיקבע על המשך העסקתו למען הציבור?
אז מה באמת הסיבה על הקמת הפלס והקמת מפלגת נצח? האם באמת עלינו לחשוב שכל מעשיהם של מקימי מפלגת נצח הייתה לבצר את דעתו של הרב אוירבך שחלק על הרב שטיינמן בנושאים הלכתיים? או שמא נהיה מציאותיים, ונגיד לאותו קומץ ידידים מהפלג הירושלמי שרק נדמה להם שהם החזירו את כבודם בפתיחת עיתון הפלס, כי האמת היא שחוץ מלפלג את המגזר הליטאי בארץ הוא לא עשה כלום עבור הציבור החרד לדבר ה', שהרי בין כה וכה ידוע לכל שאין סיכוי למפלגת נצח לעבור את אחוז החסימה.
חלילה להעלות על הדעת שהמריבה היא בין הרב שטיינמן לרב אוירבך, שהרי הם נפגשו עם מטרה ליישב את ההדורים, אך אלו הם העסקנים והמקורבים שרק ליבו את האש. בזמן שהרב אוירבך צידד להגיע לפשרה עם הפלג הבני ברקי, היו אלו עסקני הציבור מהפלג הירושלמי שעמדו נחרצות נגד הרעיון וטענו שבכל תוקף לא להסכים לפשרה. פתאום הם כבר לא מקבלים את דעתו של הרב אוירבך באופן של "לא תסור ממנו ימין ושמאל"?
לרגע לא נשלה את עצמנו שעסקני הפלג הבני ברקי ומקורבי הרב שטיינמן ניחנו בצדיקות יתר. ללא ספק הם הוסיפו שמן למדורה שהייתה בוערת בחזקה, במקום לשפוך עליה מים. הגדרתם את ביאתו של הרב אוירבך לרב שטיינמן כהגעה עבור ברכה ועצה, הייתה למטרה אחת בלבד - ביזוי גדול הדור ולוודא שהאש שמתלקחת בציבור החרדי תמשיך לבוער.
לא פלא שלאחרונה קמו רשעי עולם, אשר עליהם מרחף הפסוק "הידים ידי עשו" כאשר הלכו והכו את גרוסמן בסמוך לביתו. הרי העסקונה החרדית נהפכה למשפחות פשע שיצאו למלחמת חורמה, שאלימות, סחיטה ואיומים הם הכלים שאיתם הם פועלים ומקבלים את החלטותיהם.
האם בעד בצע כסף וכבוד שכחו נציגי ועסקני הציבור החרדי את דרך התורה?
הצגת כל התגובות