אם עד היום היינו התרגלנו לכך ש"הפקידים", קרי הדרג הממונה לתפקידים במשרות הציבוריות בשירות המדינה, מגיעים בעיקר מהמגזר הכללי ואולי הדתי, הממשלה האחרונה, שבה המפלגות החרדיות הן שותפות מרכזיות, עשתה שינוי גדול בעניין הזה. השרים החרדיים, לא כולם כמובן - החליטו לקדם את בני המגזר החרדי, בוגרי הישיבות הקדושות, לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, כשבעיקר מדובר בתפקידי מנכ"לים במשרדי הממשלה, האחראים כמובן על כלל האזרחים במדינה.
נכון להיום, מכהנים ארבעה מנכ"לים חרדים בראשות ארבעה משרדים ממשלתיים חשובים ומרכזיים, ומנהלים תחתם אלפי עובדים, ואף יותר מכך. מסתבר שהגיע העידן שבו גם חרדים יכולים לנהל ולקבל החלטות עבור כלל אזרחי ישראל, כשאין המדובר בתפקידי עסקנות שנועדו רק לדאוג למגזר אלא בתפקידים בעלי משמעות לקביעת מדיניות, הובלת תהליכים והנעת פרויקטים גדולים - החל ממשבר הדיור, דרך תחום התעסוקה ועד שירותי הדת או דאגה לבירה ירושלים.
בטרם נפנה לפרופיל של ארבעת המנכ"לים - יהודה אבידן, יהודה מורגנשטרן, ישראל אוזן ושמעון אלבוים - לא נותר לנו אלא לקוות שפריצת הדרך הזו לא תיעצר כאן, ונראה את התופעה הזו ממשיכה ומתרחבת גם למקומות נוספים בשירות הציבורי ובמשרדי הממשלה לצד תפקידים בכירים במשק הישראלי, כאשר יבחנו את בני המגזר החרדי על פי הכישורים ולא על פי המראה.
מנכ"ל משרד הדתות: יהודה אבידן
יהודה אבידן בן ה-60 מאשדוד, נכנס לפני כשנתיים וחצי לנהל את המשרד לשירותי דת, תחת השר מיכאל מלכיאלי, לאחר סיומה של כהונת ממשלת 'בנט-לפיד' בה כיהן בתפקיד שר הדתות מתן כהנא, שניסה לחולל לא מעט שינויים במשרד
אבידן מוביל כיום את משרד הדתות לאחר תקופה מאתגרת, שהחל בטבח שמחת תורה. אז, ביום אחד, המשרד עבר למתכונת חירום, ונערך עם לוגיסטיקה וציוד קבורה לצורך טיפול במאות חללים ביישובי העוטף, וקבורת הנרצחים בשטח ישראל. אבידן מנהל את המשרד תחת תקציב של מאות מיליוני שקלים ופרויקטים מיוחדים כמו שיפור שירותי הקבורה, הכשרות המועצות הדתיות, וקידום מעמדה של הרבנות הראשית בישראל.
מאיפה הכול התחיל?
חזרנו אחורה על העיר רמלה עיר הולדתו של אבידן, שנולד כנכדו של רב העיר דאז, רבי יצחק אבוחצירא (הבאבא חאקי). הרבה לא יודעים אבל שם משפחתו של אבידן זהו אינו שמו המקורי, אלה הוא בן למשפחת בוסו, והוא גם אחיו הגדול של שר הבריאות אוריאל בוסו, אך בשל עיסוקו והשתתפותו הקבועה בפנאלים ובמשדרים בכלי התקשורת, החליט בוסו לשנות את שמו לאבידן.
אבידן מתגורר כיום בעיר הדרומית אשדוד, וכיהן בעבר במספר רב של תפקידים ציבורים. במהלך שירותו הצבאי הוא שימש כרב בחטיבת גבעתי, והשתחרר בדרגת סרן. לאחר מכן נכנס אבידן לחיים הציבוריים ועזר לאריה דרעי בהקמת תנועת ש"ס שאז באותם הימים רק החלה להתפתח, כאשר בשנים הראשונות הוא משמש בין היתר כאחד מיועציו הקרובים של יו"ר תנועת ש"ס, אריה דרעי.
לאחר מכן שימש אבידן במספר תפקידים ציבוריים מובילים, בין היתר, כמנכ"ל החברה הכלכלית באשדוד, יו"ר הוועד המנהל בקריה האקדמית אונו, במשך כ-25 שנה החזיק אבידן בתפקיד סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מטעם תנועת ש"ס, מנכ"ל עיתון המפלגתי "יום ליום", וחבר הנהגת ההסתדרות.
אבידן, דרעי והערוץ הסודי במשרדי היועמ"שית
אבידן החל את דרכו בתנועת ש"ס, והמשיך בה גם כאשר דרעי היה מחוץ לתנועה, תחת הנהגת אלי ישי. אך כאשר דרעי חזר, בהוראת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, הוא מיד יישר קו והלך עם דרעי בכל הכוח, כאשר לכל מקום שנשלח לצורך דברור תנועת ש"ס, הוא עשה את זה, בצורה החריפה והטובה ביותר. לדברי אחד ממקורביו, הוא קיבל סמכויות רחבות בתנועה בין היתר בשל הליכתו עם ש"ס בכל הכוח גם בימים הקשיים ביותר. במשך השנים הוא היה מוגדר בתנועה - בתואר "האיש למשימות מיוחדות" של היו"ר.
גם למשרדי היעוץ המשפטי לממשלה הצליח אבידן להגיע, כאשר לאחר מספר חילוקי דעות הוא הצליח לייצר ציר יפה עם מספר גורמים, ולהביא לשיתופי פעולה חזקים בתחומים הנוגעים למשרדו. גם עם היועצת המשפטית במשרדו הצליח אביטן לייצר קשר חם, שהוביל לפתרונות חשובים במשרד לשירותי דת, וגם עם אגף התקציבים באוצר קשריו לא רעים בכלל.
כל פוליטיקאי שמתמודד מולו ויהיה הנושא אשר יהיה יודע שמדובר בפרטנר לא קל. לטענת גורם פוליטי שניהל איתו מו"מ בעבר - אבידן היה אגוז קשה לפיצוח: "יצאנו מהחדר שבו ניהלנו את הדו שיח כמה פעמים לאחר שלא הגענו להבנות, ואבידן החליט לטפס על עצים גבוהים". אך גם הוא מודה שלאחר מספר שעות אבידן ידע להיות פרקטי, "והצלחנו לגשר על הפערים" כלשונו.
הסיבה למינויו למנכ"ל המשרד לשרותי דת
גורם במשרד טען כי ההחלטה של דרעי להביא למינויו של אבידן למנכ"ל במשרד הדתות, ולא לתפקיד בכיר אחר במפלגה, הגיעה לאחר שדרעי ראה שמתן כהנא הצליח בממשלת בנט-לפיד, לעשות עבודה חזקה במשרד שהיה הבייס של ש"ס לטובת הציונות הדתית, ולצורך שינוי מעשיו של כהנא, הביא דרעי את אבידן - שידוע כאיש שיודע להזיז דברים - לתפקיד הבכיר, בה הוא מכהן - כאשר לטענת גורם נוסף במשרד: "הוא למעשה מנכ"ל במשרת השר לשירותי דת", הגם שהוא שומר על כבודו של השר מלכיאלי.
הלו"ז של אבידן ביום-יום
היומן שלו לרוב עמוס בפגישות עם ראשי מועצות דתיות, רבנים, עסקני ציבור, ואף דיונים עם גורמים שונים בממשלה. פעם הוא שיתף: "אני מתחיל את היום מוקדם עם תפילה, ואז ישר לעבודה – לפעמים אני מסיים רק בלילה מאוחר".
לדברי אבידן, תפקידו כמנכ"ל במשרד שמספק את שירותי הדת לכלל אזרחי ישראל, דורש גם נשמה וגם ניהול: "אנחנו אחראים על דברים שמשפיעים על כל יהודי במדינה – מכשרות ועד קבורה, ומהרבנות ועד המועצות הדתיות ברחבי ישראל".
באחת הראיונות סיפר אבידן על תחילת דרכו: "גדלתי בבית שבו שירותי הדת היו חלק מהחיים שלנו כמשפחה, אבל ראיתי כמה הם זקוקים לשדרוג ושיפור, וידעתי שאני רוצה להיות חלק מהשינוי הגדול הזה".
בעבודה היומיומית שלו, מתמודד אבידן עם אתגרים רבים: "אני עובד עם המועצות הדתיות כדי לשפר את השירות, מתאם עם משרד האוצר תקציבים, ופועל להחזיר את האמון הציבורי בשירותי הדת – זה לא תמיד קל, אבל זו שליחות עצומה".
מנכ״ל משרד השיכון: יהודה מורגנשטרן
יהודה מורגנשטרן הוא חסיד גור בן 41, שנכנס רק לפני כשנתיים וחצי לתפקידו כמנכ"ל משרדו של שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לאחר שמונה לתפקיד הבכיר עם הקמת הממשלה.
מורגנשטרן מוביל מאז תחילת כהונתו את משרד הבינוי והשיכון במהלך תקופה סוערת שבה מתחולל משבר דיור חריף בישראל, תנאי מלחמה וקשיים כלכליים, תוך שהוא מצליח לנהל תקציבים של מיליארדים ופרויקטים של שיווק עשרות אלפי יחידות דיור, תכנון ערים, (גם חרדיות) חדשות, והתחדשות עירונית בערים הוותיקות בישראל.
איך חסיד גור בני ברקי נהפך לאחד המנכ"לים המובילים במדינה?
יהודה מורגנשטרן נולד בבני ברק בשנת 1983, שם גדל כחסיד גור צעיר מן המניין. הוא לא למד ליב"ה בילדותו, ולא ידע אפילו בסיס של אנגלית או מתמטיקה. אך לאחר החתונה השלים את הבגרויות, ואף התחיל לימודים של שנה וחצי בטכניון, כאשר הוא מצליח להשלים את הפערים, ולהתקבל לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול.
במהלך לימודיו, ניהל מורגנשטרן את הקמפוס החרדי של המרכז האקדמי כרמל בחיפה והצליח להגדיל את מספר הסטודנטים מ-70 ל-250 תוך פחות משנתיים. אחרי שסיים את התואר הראשון והתואר שני הוא הקים חברת "תלם", שחרטה על דיגלה לשלב חרדים באקדמיה ובתעשייה. לאחר מכן עבר לכהן בתפקידים בכירים בחברה הכלכלית של עיריית בני ברק, שם שימש כממלא מקום מנכ"ל וכסמנכ"ל, עד שנקרא לדגל לכהן כמנכ"ל משרד השיכון תחת השר גולדקנופף.
על עבודתו בעיריית בני ברק סיפר מורגנשטרן באחד הראיונות, כי הוא בהתחלה לא חשב בכלל להגיע לעבוד בתוך המגזר, "היה לי מחשבה להמשיך ביוזמות כאלה ואחרות, אבל פעם חבר חילוני דווקא הצליח לשכנע אותי לחזור להשפיע מתוך הקהילה, ואז חזרתי לעיריית בני ברק".
אחד ממקורביו אמר בשיחה עם 'כיכר השבת': "הוא כל החיים קידם את תחום תעסוקת חרדים, הוא בן אדם שיש לו ראיה רוחבית, יש לו היכרות מאוד מעמיקה גם עם המשק הישראלי - אין לו את החשיבה החרדית הקלאסית, יש לו ראיה כלל מגזרית".
הוא היה מועמד טבעי לתפקיד המנכ"ל?
"כן, אך למרות זאת, היו כאלה שצפו שהוא לא יעבור את וועדת המינויים לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון, אך בשל הניסיון הרב שלו וההמלצות שהתקבלו בוועדה על ידי בכירים שעבד איתם, הוא הצליח לעבור בהצלחה ולהפתיע רבים".
הלו"ז של מורגשטרן ביום יום
היומן שלו מלא בפגישות עם מהנדסים ויועצים במשרד, דיונים עם משרדי ממשלה אחרים, וסיורים בערים שבהן המשרד מקדם תוכניות בינוי. לדברי בכיר במשרד: "הסדר יום שלו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות, הוא מגיע למשרד, מקיים פגישות ודיונים, יש ימים מסוימים שהוא יוצא לסיורים בשטח, כשהדרך שלו היא לא להשאיר דברים באוויר, אין כזה דבר כזה שתיק יישאר פתוח, כל דבר מטופל במקום".
בנוסף לכך: "אם רוב מנכ"לי משרדי הממשלה, הלו"ז השוטף של המשרד הורג אותם, הוא מתעסק בהמון דברים שהם מעבר לכך". במקביל מורגנשטרן גם "משמש כאיש סוד" כאשר שומעים את דעתו ומתייעצים אתו גם בדברים שלא קשורים לדיור, ממשרד ראש הממשלה, ובכירים נוספים. "הוא מוערך מאוד בקרב ראשי הרשויות הלא יהודים, ובעל קשרים ענפים עם בכירים בשלטון המקומי".
לטענת מקורות פוליטיים העוסקים בין היתר בענף הבנייה, למרות לחצים כבדים מצד גורמים פוליטיים חרדים, לעגל פינות בכל מה שקשור למכרזים ומינויים במשרד השיכון, לנסות לדאוג לכל מיני אינטרסים כאלה ואחרים, מורגנשטרן עצמו מסרב לשתף פעולה, ואף חוסם את הניסיונות לעקוף אותו בעניין.
העבודה במשרד השיכון: "מדינה בתוך מדינה"
כשמורגשטרן נשאל איך זה להיות מנכ"ל משרד השיכון? הוא עונה כי "זה כמו לנהל מדינה בתוך מדינה", לדבריו המשרד אחראי על תכנון ושיווק של עשרות אלפי דירות בשנה, מפרויקטים בדימונה ועד נוף הגליל, התחדשות עירונית ועוד פרויקטים נוספים ברחבי הארץ, מה שמעמיד את תפקידו כמאתגר, ודומיננטי במיוחד.
בעבודה היום יומית שלו הוא טען כי הוא צריך להילחם על כל פרט קטן: "אני לפעמים מתמודד עם בירוקרטיה מסובכת, תיאומים עם משרד האוצר, וסיורים בשטח כדי לוודא שהתוכניות יוצאות לפועל. אני מרגיש לפעמים כמו גשר בין העולם החרדי לעולם הכללי – וזה לא תמיד פשוט".
במענה לשאלה האם הוא לא מרגיש כ"חשוד" אמר מרוגנשטרן כי "חלק מהציבור רואה בו כאחד כזה שדואג רק לחרדים בגלל שהוא מגיע מהמגזר "זה די מעליב בהתחלה", הוא אמר, "אבל אני מבין שזו ההזדמנות להוכיח שטובת הכלל היא המטרה שלי".
במהלך השנה האחרונה הגיעו מספר שמועות על כך שמורגנשטרן נחשב למועמד המוביל ביותר לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל, אך גם בימים אלו עדיין לא ברור אם המהלך יצא לדרך.
מנכ"ל משרד העבודה: ישראל אוזן
ישראל אוזן, בן 39, נכנס לפני כשנתיים לתפקיד מנכ"ל משרד העבודה תחת השר יואב בן צור. מאז הוא מצליח להביא להישגים רבים בתחום התעסוקה, שילוב חרדים, ובביטוח הלאומי הכפוף למשרדו.
אוזן מצליח למוביל את משרד העבודה בתקופה מאתגרת שבה שוק התעסוקה בישראל מתמודד עם משבר כלכלי, עלייה באבטלה, והשפעות מלחמת 'חרבות ברזל'. בין היתר אחראי אוזן על ניהול תקציבים של מיליארדי שקלים במשרד, הוא אף יזם הקמת תוכניות הכשרה מקצועית, וקידומו של שוק העבודה בישראל.
איך בוגר הישיבה הירושלמית הגיע לכסא המנכ"ל?
ישראל אוזן למד בצעירותו בישיבות עטרת ישראל הקטנה והגדולה, שם העביר את ימיו היפים והטובים במעונו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל, שחינך את תלמידיו לגדול לתוך אווירה של מציונות, בה אין הנחות ואין פשרות, כשתמיד צריך לשאוף גבוה ככל האפשר.
לאחר מכן התחתן, ועבר ללמוד בכולל לרבנות במשך שלוש שנים. לאחר זמן מה הוא החליט לצאת לשוק העבודה. אחרי שנה של שירות לאומי, הוא יצא ללימודים וסיים תואר ראשון באוניברסיטת אונו, בתחום העסקים, מספר שנים לאחר מכן, הצליח אוזן להשלים גם תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
אך גם שם אוזן לא ישב בשקט, ולאחר שראה את המצוקה הקשה של הסטודנטים החרדים הוא החליט לעשות מעשה והתחיל לקיים שיח ופעילות באוניברסיטה, עד שזמן קצר לאחר מכן הוא מונה למנכ"ל אגודת הסטודנטים. אחד מהלומדים במקום בזמנו סיכם: "בער בו הנושא של שילוב חרדים בתעסוקה". לאחר תקופה הצליח אוזן לעורר שיח והד ציבורי נרחב, שלאחריו הוביל מספר פגישות נרחבות עם חברות גדולות במשק, ואף הצליח להגיע עם זעקתו בנושא, עד נשיא המדינה דאז שמעון פרס.
אחרי השיח שעורר בנוגע למצב התעסוקה החרדית שהייתה בתחתית סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות, עבר אוזן לנהל את קרן קמ"ח שהחלה אז לעסוק בקידום ושילוב של המגזר בתעסוקה. אחרי זה הוביל את תוכנית הג'וינט המפתחת פתרונות לשילוב בתעסוקה במגזר, קרן שתחתיה הוכשרו אלפי סטודנטים במשרות שנות.
הפגישה הראשונה עם דרעי
שאלנו את אוזן מה היה הרגע שבו דרעי הודיע לו "אתה אצלי", וכך הוא מספר: "אריה קרא לי יום אחד לפגישה, לא היה לי היכרות ממש קבועה אתו, נפגשתי אתו מספר פעמיים במסגרת תפקידו כשר הכלכלה לטובת קידום ושילוב של תוכניות תעסוקה. בהתחלה היו מי שחשבו להכניס אותי כחבר מועצת העיר בירושלים, אך לאחר פגישה של שעה וחצי עם דרעי הוא אומר לי במילים האלו: 'אתה בא לעבוד איתי'". דרעי החליט לקבל את אוזן לתפקיד בתחילת כהונתו כשר הפנים בשנת 2016, כאשר האחרון הצטרף לעבודה בלשכה הדומיננטית שכללה אז מספר צעירים נוספים כמו משה ארבל, (המכהן כיום כשר הפנים) ינון אזולאי ויוני משריקי, (המכהנים כח"כים במפלגה).
אוזן התחיל אצל דרעי כיועץ מן המניין, ולאחר יציאתו של ארבל לכנסת, הוא נכנס לכהן כראש המטה, לדבריו: "העבודה בלשכה הייתה מאוד קשה, אתה עובד עם בן אדם חכם מאוד, מנוסה מאוד, וזו עבודה שדורשת ממך 200 אחוז של פעילות, זה להפעיל את המוח כל הזמן, להקיף וללמוד את כלל הנושאים הבוערים שעל הפרק ב-360 מעלות". אוזן ממשיך לפרט: "אני זוכר שלפני שהיינו ניגשים אליו לאיזו שהיא שאלה, התייעצות, או הכוונה, היינו עושים כמה סימולציות ביננו בלשכה לקראת מה שאנחנו רוצים לשאול אותו, פחדנו שיגיד לנו 'מה השאלה בכלל?'".
אוזן הוסיף: "עד היום שאני מנהל דיונים כמנכ"ל במשרד, דיונים שבהם משתתפים עשרות משתתפים, נציגים בכירים במשק ובממשלה, אני מרגיש שקיבלתי 'נכס גדול' כתוצאה מהעבודה איתו". כשאני מבקש מאוזן לפרט על הלו"ז שלו במהלך אותם שנים הוא מפטיר: "הם היו שנים מאוד קשות ואינטנסיביות, אין משפחה אין ילדים, אתה מרגיש בעבודה מהבוקר עד הערב, אתה הולך לישון עם העבודה וקם עם העבודה, וזה לגמרי מכין אותך לרמת מצוינות אחרת לגמרי".
תקופת הקורונה - "פרק משמעותי בחיי"
המאבק במגפת הקורונה שפרצה במהלך אותם ימים, הייתה פרק משמעותי בחייו של אוזן. השר דרעי והשר ליצמן יחד עם ראש הממשלה היו אחראים על ניהול המשבר, ואוזן ישב אז לצידו של מוטי בבצ'יק כחבר לא רשמי בפרום הסגור שבו התקבלו ההחלטות הדרמטית, שהשפיעו בעיקר על החברה החרדית.
אוזן חושף טפח מאותה התקופה: "הקמנו אז את המתווים הראשונים, בהם טיפלנו בכל מה שקשור לסגרים, לבידודים, ולשאר ההנחיות לציבור", כשהוא מציין: "הייתי אז ממש צמוד לאריה והצלחתי ללמוד בתקופה הזו המון דברים, אבל הדבר העיקרי שלמדתי לאחר שיצאתי מחדרי הדיונים היה כי אי אפשר לכנס דיון בנוגע לחברה החרדית, בלי שיהיה נוכח בחדר נציג חרדי".
לאחר חמישה מערכות בחירות, הימין והחרדים יצאו לאופוזיציה, אך אוזן המשיך עם דרעי כראש המטה בכנסת, וסייע ליו"ר ש"ס בעבודת השטח בתוך המפלגה.
לאחר הקמת הממשלה, אוזן נקרא אל הדגל לשמש כראש המטה של דרעי בשני משרדי הממשלה הגדולים בהם כיהן דרעי - משרדי הפנים והבריאות. במהלך התקופה הארוכה עד החתימה של ש"ס, הוביל אוזן יחד עם חיים ביטון את ההסכם הקואליציוני של המפלגה, כאשר לאחר מכן במהלך השנתיים האחרונות, המשיך אוזן להוביל למימושו המלא של ההסכם שנחתם.
לאחר שדרעי התפטר מתפקידו כשר בממשלה, ולאחר בקשה שהגיע מצידו של שר העבודה יואב בן צור, אוזן קודם ומונה לכהן כמנכ"ל משרד העבודה, שהוקם לבקשת ש"ס, לאחר 40 שנה שתחום התעסוקה, והביטוח הלאומי התגלגלו בין משרדי הממשלה השונים.
מה הלו"ז שלך ביום יום?
ביקשנו מאוזן שיפרט לנו על סדר היום שלו: "הלו"ז שלי הוא מאוד אינטנסיבי, אני קם מוקדם מאוד, אני לפעמים יכול למצוא את עצמי מקיים למעלה מעשר פגישות רצופות ביום במשרד, שעה אחרי שעה, פגישה אחרי פגישה. למעשה אני מנהל במהלך היום דיונים ובסוף אני צריך לקבל החלטות", בזה מודה אוזן שמדובר ב"תהליך מאוד לא פשוט. בסוף יש לך אחריות גדולה מאוד על הכתפיים, אתה צריך לשבת עם עצמך ולקבל החלטות חשובות, שבסוף יובילו לטובת שיפור השירותים לאזרח הקטן".
מה האירוע המשמעותי שהצלחת להוביל בתקופה האחרונה?
לדברי אוזן, האירוע המשמעותי שהצליח להוביל בכל הקשור למגזר החרדי, היא ההצלחה הגדולה של השר יואב בן צור, להביא לדחייה של חצי שנה בעליית מחירי המעונות. הצלחה נוספות אותה משבח אוזן היא ההחלטה של יו"ר המפלגה על קידום פרויקט תלושי המזון, במסגרתה חולקו כ-700 מליון ש"ח לנזקקים בישראל. בנוסף לכך, מתגאה אוזן: "יש במשרד אצלנו מינהל שלם שעוסק בכל הקשור לשילוב חרדים בתעסוקה".
עוד ציין המנכ"ל כי "במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' הובלנו במשרד בראשות השר, מספר הסדרים פיצויים והטבות לטובת משרתי המילואים, ובנוסף לכך המשרד צוין ביעילותו ועבודתו, במהלך המלחמה, בדו"ח מבקר המדינה שחובר לשם בחינת תפקודם של המשרדים".
האם זה מובן בעיניך שחרדי מכהן כמנכ"ל?
אוזן משיב: "דמותו של איש המקצוע הייתה תמיד ולאורך השנים האדם החילוני הקלאסי, אבל לשמחתי הגיע דור שבו אני יחד עם שלושת מנכ"לי משרדי הממשלה החרדיים, הצלחנו להביא איתנו מקצועיות רבה, ולאחר עבודה קשה מלמטה הצלחנו להגיע לשדרה הזו של מנכ"לי משרדי הממשלה.
"אני מרגיש שבסופו של דבר, חובת ההוכחה היא עליי, כאשר בכל דיון בכל פורם אתה צריך להביא איתך את המקצועיות שלך לשולחן, להיות ענייני בדיון, ובקבלת ההחלטות, ובעיקר ובעיקר לנהוג כל הזמן במקצועית, ולא לעשות עבודה זולה.
"היו מספר מנהלים במשרד, שישר איך שהם שמעו על המינוי לי לתפקיד, החלו לחשוש ולחשו לחבריהם במשרד, 'הנה הקומבינות של ש"ס חוזרות', אך מהר מאוד הם הודו בפני שהם טעו, בגדול, ובקשו את סליחתי".
שמעון אלבום: מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל
שמעון אלבום, בן 39, חסיד קרלין סטולין, נכנס לפני כחצי שנה לתפקיד מנכ"ל משרדו של שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, לאחר שהמנכ"ל הקודם עבר לתפקיד ממשלתי אחר.
מתחילת הקדנציה ועד כניסתו לתפקיד, הוא שימש כראש המטה של השר פרוש, כשהוא מוביל ומרכז את העבודה המקצועית במשרד מטעם השר, כולל ניהול שתי הילולות מירון, תוכניות חומש בירושלים בסכומים שמסתכמים במיליארדי שקלים, ופעילות בתחום המסורת.
איך נער חסידי הגיע לשמש כמנכ"ל?
הכל התחיל בבני ברק שם נולד אלבוים לפני 39 שנים: "למדתי על בשרי, מהורי היקרים לי מאוד, שלהיות בעל מוגבלות זה לא מגבלה. אמא שלי הייתה אשת חינוך רבת פעלים עד לשאריות כוחותיה בסמוך למועד פטירתה, לפני 7 שנים", הוא אומר כשדמעה מבצבצת לו בהתרגשות בקצה העין.
הוא מוסיף ומשתף: "אבא שלי על אף הקשיים משמש כפעיל במשך עשרות שנים לחזק את ההיכרות של הדורות הבאים לכמיהה לבניין בית המקדש ולחיבור הדור הבא למה שצפוי להיות בבית המקדש לאחר ביאת המשיח, חיבר ספרים בעניין ועוד. לאחרונה אף הקדיש ספר תורה לבית הכנסת שיוקם בעז"ה בהר הבית לאחר ביאת המשיח".
בילדותו למד אלבוים בתלמוד תורה קרלין, ובישיבת חזון נחום.אגב הישיבה, מעניין לציין שאלבוים למד יחד עם איש אמונו של השר פרוש, בנימין הקר, כאשר לאחר שנים נפגשו השניים בלשכתו של השר, ומאז הם עובדים יחד בעבודה משותפת.
לפני שהגיע למשרד ירושלים ומסורת ישראל, אלבום עסק כמעט 20 שנה בחינוך במסגרת ארגון 'שובו'. הוא התחיל שם את הדרך מלמטה, וטיפס לתפקיד סמנכ"ל הארגון והגיע לתפקידים בכירים בלשכת המנכ"ל. אלבוים בין היתר היה אחראי בפועל על רוב פעילות הארגון, כשמרחב העבודה שלו לא פחות גדול ממשרד ממשלתי ממוצע.
למעשה, החל מצעירותו אלבוים עובד בשירות הציבורי, בדרך כזו או אחרת. בשובו, לאחר מכם בתקופת ההקמה של 'מרכז אחים' בבני ברק העוסק בתעסוקה שם הוא פעל להקמת המקום, וכיום במשרד ירושלים ומסורת ישראל. "לא יודע אם זה מכוון, ואני לא מתלונן על פערי השכר בין המגזר השלישי והציבורי לפרטי, אבל ככה יצא. לא מצטער על איפה שאני נמצא וזוכה לעשות טוב לעם ישראל", הוא מצטנע.
לפני כניסתו לחיים הציבוריים, כאשר השר פרוש מונה לתפקידו והציע לו אז לכהן כראש המטה של לשכתו, נכנס אלבוים למעונו של כ"ק האדמו"ר מקרלין ולאחר שקיבל את ברכת הדרך, הוא החל לשמש בתפקיד ראש המטה, כשנה וחצי לאחר הקמת הממשלה, מונה אלבוים לכהן כמנכ"ל המשרד.
העיר העתיקה בירושלים - פינת מירון
שאלנו את אלבוים במה מתבטאת ההשפעה שלו היום כמנכ"ל? "אין ספק כי ההשפעה בתפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי היא עצומה", עונה אלבום. "במסגרת תפקידי אני אחראי על תקציבי עתק אשר משפיעים באופן ישיר על עתידה של העיר ירושלים, עיר הקודש והמקדש, אשר עיני כל העם היהודי צופות אליו בערגה".
הוא מוסיף כי ביחס לפעילות המשרד במרחב עיר הקודש: "הזכות שיש לי יחד עם השר הרב פרוש לעצב את פני אגן העיר העתיקה, הקילומטר הרבוע הקדוש ביותר בעולם, בהמתנה עד לביאת משיח צדקנו, היא עצומה. במובן מסוים, אנחנו שומרים זמניים, כי ביום הגאולה אנחנו נצטרך להעביר את המפתחות של ירושלים, וכולי תפילה שאנו שומרים עליה כנדרש וכראוי".
אלבוים התייחס גם להילולת הרשב"י המתקרבת: "לצד זאת יש לנו את האחריות הכבדה מאוד על הילולת רשב"י במירון, אחרי האסון הנורא בו נהרגו 45 בני אדם, יחד עם צוות מצוין, בהובלת השר פרוש, יוסי דייטש וחיים רוזנשטיין, אנו נערכים להילולא בעוד כחודש, שתתקיים בעזרת ה' בשמחה ובבטחה, בדומה להילולת רשב"י תשפ"ג".
איך נראית העבודה היום יומית שלך?
אלבוים משיב: "אגיד לך את האמת - הרבה פחות מלבלב ממה שאתם חושבים. כל יום הוא אתגר. אתגר הבירוקרטיה. רוב העיסוק של כולנו בשירות הציבורי הוא התגברות על חסמים. אני חושב שהיינו מצליחים לעשות יותר אם לא היה כל כך הרבה בירוקרטיה.
"עודף הבירוקרטיה והימשכות ההליכים בשרות המדינה גורם לעיתים לחוסר יעילות ולפעמים אנחנו עושים את הפעולה המהירה והקצרה במקום הפעולה הנכונה ביותר. לפעמים אנחנו נדרשים להפחית רגולציה ולתת גמישות נוספות למשרדים לבצע שינויים ורפורמות בתוך המשרדים".
איך נראה הלו"ז שלך ביום יום?
"לו"ז של עובד ציבור הוא מאוד מאוד דינמי. אתה מדבר איתי כעת בדרך חזור מיום סיור ארוך במירון, לאחר שיצאתי מהבית לפנות בוקר, ואני בדרך כעת לעוד פגישות, והכל יומיים לפני חג הפסח. אין ספק שמשלמים מחיר אישי יקר בעבודה הציבורית".
בהמשך פירט אלבוים: "יומן של מנכ"ל משולב מפגישות עם גורמי מקצוע במשרד בכדי להנחות אותם כיצד לפעול, שיחות ופגישות עם גורמים ממשלתיים שונים בכדי לקדם את מדיניות המשרד, בעיקר משרד האוצר, לצד זאת יש גם סיורים ופגישות עם גורמי חוץ שמבקשים לעניין את המשרד במיזמים מבורכים שונים. ולצד זאת יש כמובן את החיבור ליומן השר, כל הפעילות שלנו במשרד משותת על הבסיס של מדיניות השר והנחיותיו, ובהתאם אנחנו מתאמים את עצמנו. למי שלא מכיר, קוראים לזה דמוקרטיה, נבחרי העם הם אלו שמחליטים".
האם זה מובן בעינך שחרדי מכהן כמנכ"ל במשרד ממשלתי?
"אין ספק שזה לא מובן מאליו בכלל, עד לפני זמן לא רב זה היה כמעט מנותק מן המציאות. זו הקדנציה הראשונה שיש כמות מייצגת של מנכ"לים חרדים בממשלה, אחרי שנים שלא היו מנכ"לים חרדים בכלל בממשלה. הראשון למנות מנכ"ל חרדי היה השר פרוש בתפקידו כשר השיכון בשנת -1996, אז שימש בתפקיד מנכ"ל משרד השיכון מאיר שלמה גרינברג.
"אני עשרות שנים בממשק עם השירות הציבורי, במסגרת תפקידי השונים הכרתי את הפקידים הבכירים ביותר בממשלה, בעיקר במשרד החינוך כמובן בתפקידי ב'שובו', אבל לא רק. העבודה שאני מגיע כיום לפורום מנכ"לים כשווה בין שווים, ולצידי יש לציין גם שורה של מנכ"לים חרדים נוספים ומצוינים, היא עובדה שצריך לצבוט את עצמי כדי להאמין שזה קורה".
"צריך להגיד מילה טובה לשרים, השר שלי הרב פרוש, ושרים חרדים נוספים בממשלה, אשר עזרו אומץ ומינו מנכ"לים חרדים, לאחר שנים שהיה סוג של פחד מלעשות זאת ותמיד השרים החרדים מינו מנכ"לים שלא מהמגזר", אומר אלבוים ומחדד, "כן חשוב לי לציין כי כשאני יושב בכסא המנכ"ל, ולדעתי הדבר הזה נכון גם למנכ"לים האחרים, אני לא יושב שם רק כחרדי. אין הנחתום מעיד, אבל נבחרתי לתפקיד בראש ובראשונה כי האמינו ביכולות המקצועיות שלי, בכל יום בעבודה אני מחויב להוכיח שאני ראוי מקצועית. בהחלט יש בכך יתרון גדול שאני מגיע ממגזר שמופלה לרעה בהרבה מאוד היבטים ויש לי את הזכות לפעול לתיקון".