

חג הפסח מתקרב בצעדי ענק, ומומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן מגיש כשירות לציבור התורני, עוד מידע כשרותי פרקטי ואקטואלי. והפעם - הרב רייכמן חושף דיון כשרותי מרתק ומעניין שנדון על שולחן מלכים מלכי רבנן - האם אפשר לקיים המנהג להניח פתיתים בבית בליל בדיקת חמץ ב… פיתות? והאם ייתכן שאסור לאכול פיתות בערב פסח?
הרב רייכמן גם עוקר מהשורש טעות נפוצה הטוענת כי כל מוצר ללא גלוטן - אינו חמץ. "לא נכון!", קובע מומחה הכשרות חד משמעית. כמו כן הוא מפתיע בידיעה מרעישה - מי סודה חייבים כשרות מהודרת לפסח.
הרב רייכמן: "שמענו בשם הג״ר הלל זקס זצ"ל (פסקים ותשובות חודש ניסן סימן נ"ב עמוד קצ"ג), והגאון רבי מנשה קליין זצ״ל (בנתיבות ההלכה כרך כ"ב פסח עמוד 40 אות י"ב), שאין לאכול פיתה בערב פסח, כי אינו מגיע לידי חימוץ ואולי דינו כמצה. ויש שטענו לפי זה, שאין להכין חתיכות פיתה לעשרה פתיתים שמחביאים לפני בדיקת חמץ.
"אך הגאון הרב מרדכי גרוס (פסקים ותשובות חודש ניסן סימן נ"ב), טוען כנגדם שההיפך הוא הנכון, וכותב- 'פוק חזי מאי עמא דבר', שמנהג העולם כן לאכול פיתות בערב פסח, במיוחד בערב פסח שחל בשבת, וזה רעיון טוב ויעיל עבור לחם משנה כי אינו גורם לפיזור פירורים בבית המוכן ומנוקה לפסח.
"והמציאות גם שמניחים את הפיתות לתפיחה ולכאורה כן מגיע לידי חמץ באמצעות השמרים, וגם הטעם של הפיתה שונה, והגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ״ל, היה מחמיר לעצמו לא לאכול פיתות בסעודת הבוקר של ערב פסח שחל בשבת קודם שהיה ברור לו שמתפיחים את הבצק של הפיתות. (ואולי כדאי להניח בייגאלך לבדיקת החמץ ח.ר.)".


הרב רייכמן: "האם מוצרים ללא גלוטן צריכים הכשר לפסח? הרי מוצר ללא גלוטן בוודאי שאין באפשרותו להחמיץ.
"בהחלט לא נכון! זהו מיתוס שצריך לשבור. שיבולת שועל היא נטולת גלוטן והיא חמץ גמור. יש כיום גם קמח חיטה נטול גלוטן, יש סיבים תזונתיים שיכולים להיות ממקור חיטה ומוגדרים ללא גלוטן. כמו כן תחליפי סוכר (מלטיטול, סורביטול וכדומה) המופקים מעמילן חיטה שהוצא ממנו הגלוטן גם יקבלו הצהרה כי המוצר מכיל פחות מ20 PPB (Parts per billion) גלוטן שמבחינת התקן הוא ללא גלוטן. אבל המוצר חמץ כי הוא מחיטה מוחמצת".
"אגב, גלוטן עצמו יכול להיות כשר לפסח. כל מצה מכילה גלוטן", מוסיף הרב רייכמן. "לגבי ברכת המוציא וברכת המזון לרגישים לגלוטן נראה שניתן לברך ברכת המזון והמוציא, אך לאנשים בריאים נחלקו הפוסקים האם יברך המוציא וברכת המזון או בורא מיני מזונות ועל המחיה.
"ומכיוון שהדבר שנוי במחלוקת ראשונים, יש להפריש מעיסה זו חלה, אך בלא ברכה, שספק ברכות להקל. וכן לענין מצה הורה הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל (קובץ מבית לוי כרך י"ח עמ' קי"ז) להחמיר שלא להשתמש לשם מצוה במצה שהוציאו ממנה את הגלוטן, כיון שהדבר שנוי במחלוקת ראשונים.
"ברם מי שאין באפשרותו כלל לאכול מצות רגילות, יאכל מצה כזו, שיש הסוברים שיוצאים בה ידי חובה, אך לא יברך על אכילת מצה, שהרי ספק ברכות להקל, אלא ישמע את הברכה מאחר שמברך על מצות רגילות".


מומחה הכשרות מפתיע בידיעה חשובה נוספת לידיעת הציבור: "ישנם המפיצים מידע מסולף המזלזלת בחובת ההקפדה על כשרות מי הסודה לפסח, טעות היא בידם".
ומסביר כך: "חמץ אסור במשהו ועונשו כרת, והיות ומפיקים דו תחמוצת החמצן co2 (הגיזוז) גם בתהליך של תסיסת חמץ (מבירה למשל) דינו כזיעת חמץ, (נכון שכשמכניסים זאת למים זה נהפך לבועות אך בייצור הוא נוזלי). לכן חובה לרכוש מי סודה לפסח בכשרות מהודרת, ידע הציבור ויזהר, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר".
למידע ולהתייעצות: yr383464@gmail.com