בפרשת השבוע וארא נאמר במכת ערוב: הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערוב ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם את האדמה אשר הם עליה (פ"ח פס' ז')
ובשם הגר"א (עיין פנינים משלחן הגר"א) הובא לבאר מהו שאמר הכתוב וגם האדמה אשר הם עליה, שהנה רש"י פירש שהערוב היה מכל מיני חיות רעות, וקשה הלא מבואר בכלאים (פ"ח מ"ה) שיש חיה רעה ששמה ידעוני שחציה קשור בארץ ואם נפסק הקשר מיד היא מתה, וא"כ קשה היאך תבוא אף החיה הזאת, הרי היא קשורה לאדמה ואם יפסק חבלה הרי היא מתה מיד, לכך אמר הכתוב "וגם האדמה אשר הם עליה", רצה לומר האדמה אשר החיה הנ"ל קשורה אליה ולכך יכלה לבוא למצרים בלא למות.
אדני השדה
וכך שנינו בכלאים (שם), ואדני השדה חיה, ר' יוסי אומר מטמאות באהל כאדם.
וכן בירושלמי (שם ה"ד): ייסי ערקיי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבוריה איפסיק טיבוריה לא חיי, ר' יוסי אומר מטמאות באהל וכו', ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה טעמא דר' יוסי וכל אשר יגע על פני השדה בגדל על פני השדה, ע"כ.
ובר"ש כתב: ושמעתי בשם הר' מאיר ברבי קלונימוס מאשפירא שהיא חיה ששמה ידוע והיא ידעוני דקרא ומעצם שלה עושין כמין כשפים וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ שבו גדל אותה החיה ששמה ידוע כעין אותם קישואין ודלועים אלא הידוע צורתו כצורת אדם בכל דבר בצורת פנים וגוף וידים ורגלים ומטיבורו מחובר לחבל היוצא מן השורש ואין כל בריה רשאי ליקרב כמלא החבל שטורפת והורגת כמלא החבל ורועה כל סביבותיה וכשבאין לצודה אין אדם רשאי לקרב אצלה אלא גוררין אותה אל החבל עד שהוא נפסק והיא מיד מתה.
ובפיהמ"ש כתב: ואדני השדה הם חיות הדומות לבני אדם ואומרים המספרים חדושי העולם שהוא מדבר דברים רבים שאינם מובנים ודבורו דומה לדבור אדם ושמו אל נאנס בלשון ערב ומגידים מעניניו בספרים דברים רבים.
אדני השדה - מין ירק
במדרש תנחומא דרש על הפסוק כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך (איוב פ"ה פס' כ"ג), אדמי כתיב, ומהו אדמי?
מעשה בזקן אחד שנתארח בההיא מקום בבית חסיד ועשה לו כבוד גדול, לצהרים אמרה לו אשתו של בעה"ב לבעלה אדוני מה נאכל הלילה לכבוד האורח, אמר לה אדם שלנו, שמע הזקן הרגיש ואמר בלבו שמא במקום הזה אוכלין זה את זה, כשם שיאכלו האדם שאמרו לכבודי כך שמא יבוא אחר אחרי שיאכלוני לכבודו, מה עשה אותו הזקן יצא מאותו הבית והלך ובא לבית אחר, לעת האוכל הלך הבעה"ב הראשון ושאל לכל שכניו ראיתם הזקן שבא היום לביתי, אמר אחד ראיתיו נכנס בבית פלוני, הלך לשם ונמצא שהיה על השולחן, אמר לו אדוני למה ככה עשית להניח את ביתי, עלה מכאן ובא אלי, אמר לו לא אלך, ובקשו פעמיים ושלוש ולא אבה, כשהלך בעה"ב הראשון אמר לו האחרון למה עשית ככה לבייש זה החסיד והוא איש אלקים, אמר לו כזה וכזה שמעתי ותרגז בטני ומתוך היראה ברחתי ובאתי הנה,
התחיל אותו בעה"ב שוחק ואמר לו כלום קרית בספר איוב, אמר לו כן, אמר לו כתיב כי עם אבני השדה בריתך וגו' אדמי, במקומינו מין ירק הוא זה יוצא מן האדמה כשאר עשב והוא כדמות אדם, ונשרש בארץ וכשיוצא מן הארץ יוצא ראשו תחילה עד שיוצא חוץ לארץ כולו וכו', וזהו כי עם אדמי השדה בריתך וחית השדה השלמה לך, שאין רשות לחיה להזיק לאותו אדם.
אדני השדה - מין קוף חכם
בתפארת ישראל כתב: נ"ל דר"ל וואלדמענש הנקרא "אוראנגאוטאנג" והוא מין קוף גדול בקומת וצורת אדם ממש, רק שזרועותיו ארוכים ומגיעין עד ברכיו ומלמדין אותו לחטוב עצים ולשאוב מים וגם ללבוש בגדים כמו אדם ממש, ולהסב על השולחן ולאכול בכף ובסכין ובמזלג, ובזמנינו אינו מצוי רק ביערות גדולות שבאמצעי' אפריקא, אולם כפי הנראה היה מצוי גם בסביבות א"י בהרי לבנון ששם גם בזמנינו יש שם יערות גדולות מארזי לבנון המפורסמים להכי נקרא בר נש דטורא.