כולנו מכירים את המציאות המאכזבת שיהודי עומד בתפילה ומתעלה למעלות גבוהות, מכוון, מקדש, מתרגש, מבקש, שת לו אי שם בין עולמות האצילות בריאה ויצירה, ואו אז מסתיימת לה התפילה ובבת אחת נוחת היהודי הקדוש לחיי המעשה, לצרכים הכי נמוכים אבל הכי אנושיים, המעבר החד הזה יוצר אצלינו שחיקה במעבר בין קודש לחול, בין התעלות לשגרה, בין חיבור ורצון להיות רוחני ושמימי לצרכים הבסיסיים של כל בן תמותה.
המציאות הזו איננה שייכת רק למתפלל והלומד תורה, אלא זה הדיאלוג האמיתי וקו האש האמיתי של חיי היהודי המתבקש להתקדש בקדושת הנצח לצד הצורך החיוני של חיי המעשה, העולם מלא בהתמודדויות רוויות יצרים ודחפים בהמיים, העולם הגדול הוא צבעוני וקורץ מכל פינה, כוח השיווק של העולם הגדול מושך כחבלי קסם את מנגנוני הגוף, ופעמים רבות נגד הרצון והזהות הכנה.
אם הדברים היו נכונים בחיי הקהילה איי שם בעיירה נידחת בגלויות פולין רוסיה וגרמניה, על אחת כמה וכמה שביושבנו בארץ הקודש שהמצפון הרוחני רגוע מאשר היושב בארץ ניכר, אך היצר הרע לא רגוע כלל וכלל והוא מנצל מציאות זו לטובת השליחות שלו עלי אדמות להחטיא את היהודי.
האם נכון בגלל מציאות זו להסתכל על מציאות החיים המודרנית עכשווית כמוקד של חטא ועוון?? התשובה היא ודאי שלא!! העולם שלנו מלא בהזדמנויות לתקן עולם במלכות ד', העולם שלנו מיוחד באפשרויותיו לייצר תורה וחסד ללא סוף, מה שאחרי המוות כבר בלתי אפשרי, כל הכלים שהגיעו לעולם הם ע"י בורא עולם, רק שצריך לדעת בהם מתוך מקום נכון שלא מוביל לחטא.
השאלה הזו בפנימיותה עוסקת לאמיתו של דבר בשאלת זהות דתית/חרדית, על היכולת לחיות חיים של רוח לצד חיי גשם או יותר נכון לא זה לצד זה אלא זה עם זה, אין ספק שבכל ציבור ומגזר ישנם קבוצות שישמחו לקיים שבתי בבית ה' כל ימי חיי ולחיות בבית המדרש כל ימי חייהם, אך התורה מצווה אותנו לקיים את העולם ורדו בדגת הים וכבשוה, אז איך עושים את זה.
תארו לכם סיטואציה דמיונית שכזו השנה היא תרפ"ג - דפיקה בדלת ונכנס לביתכם מדען המחשבים הבריטי טים ברנרס-לי, סביר להניח שאתם לא בדיוק תדעו מי הוא, אבל הוא יספר לכם שהוא ממציא מרשתת עולמית שתאפשר חיבורים בין כל העולם, ותגרום לכם לדעת את מה שאתם לא יכלתם לדעת עד היום, מאגד ידע מטורף, ספרים, הרצאות, ולהכיר את אלו שמגבלת הריחוק לא אפשרה להכיר, את יונת הדואר נחליף בשליחת מכתב שתוך שניה יגיע לקצה העולם, חומרי עיון רבים לא יתפסו מקום בארון הספרים לבד מתיקיה בשולחן המחשב, שיעורים כללים של גדולי ראשי הישיבות לצד שיחות של זקני המשגיחים ישודרו בשידור ישיר ויהיו זמינים לצפיה שנים רבות מכל מקום בעולם, ועוד ועוד.
לאחר שהינו בודקים שפיותו והינו משוכנעים שזה אדם רציני, הינו קוראים לגדולי האומה וחושבים איך לייצר פלטפורמה שתותאם לנו, שאכן ירכז את הכוח העצום הזה לקדש שם שמים, שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, לדוגמא יישב בחור שחפצה נפשו בתורה אך מתקשה לעזוב את בית הוריו בניו יורק וישמע שיעור כללי שנאמר בבני ברק תוך כדי שהוא לומד עם חברותא מלונדון, ושניהם לומדים בישיבה טרנס אטלנטית שהראש ישיבה מקייב, יעילות חסד עולמית, הנגשת מאגרי כל ספרי הקודש ועוד.
ולא רק זה אלא כל ניצרך יוכל לקבל ידע ומענה למצוקות רפואיות, ליעוץ בכל תחום ללא בזבוז זמן, במקום לעמוד בתור לדואר שעה, ולבנק עוד חצי שעה, הכל יהיה דרך אותה מרשתת, ויימנע זמן יקר.
טוב, היום כולנו יודעים שאותו מדען המחשבים הבריטי טים ברנרס-לי ממש לא הזה וחזונו התממש הרבה יותר ממה שהוא דמין, הבעיה היא אחת אלו שנשארו מאחור, אלו שלא הבינו את גודל השעה והיכולת לנצל תופעה שכזו לעולם חדש, שחלילה לא יחליף את הבתי מדרשות ואוצרי הספרים, אבל כן יאפשר להם את מה שלגדולי הראשונים ורוב האחרונים לא היה, את כל ספרי הקודש וההלכה.
ידוע הסיפור על מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר על המזגן שהותקן בביתו שללא ספק זו תורה באיכות אחרת, גם שר התורה הכיל את התפתחות המודרניזציה על מנת שאיכות התורה שלו תהיה טובה יותר, בואו נחשוב מהי איכות של דקת לימוד תורה של מרן זצ"ל, איזה השפעה היתה לזה על כל העולם, והשאלה הגדולה היא מה אנחנו מפספסים בדרך באיכות התורה, באיכות חיים של תורה שאין לה מפריעים, ביכולת לקיים חסד אינסופי, ואת כל זה אנחנו מפספסים רק בגלל שבשנת תרפ"ג לא הייתה לנו דפיקה בדלת ולא נכנס לביתנו מדען המחשבים הבריטי טים ברנרס-לי להתייעץ איך להקים את המרשתת- אינטרנט.
היום המציאות טופחת על פנינו וככל שחולף הזמן ולא מייצרים פלטפורמה שתתן מענה רוחבי לכל אדם שומר תורה ומצוות שרוצה להשתמש באינטרנט, העולמות מתרחקים, היכולת לחנך להתבדל מצריכה מתאפשרת רק בתוככי היכלי התורה או בקהילות ספציפיות (וגם שם יש לעיין היטב מה קורה), המציאות שמי שנצרך לזה נאלץ לראות בשדות שאינם מוכרות לו, הוא נצחונו הסוחף של היצר הרע.
יש בידנו למנוע תחושת ניצחון זו על ידי שיגוייסו טובי המוחות למערכה של הקמת תוכן זמין, נקי, איכותי, לכל הגילאיים על כל צרכיו, לא אתר ספציפי ולא סינון קיים (שזה בעיית שקר בפני עצמה על תקן מציל הצניעות...), אלא רשת וספק ועולמות תוכן שיתן מענה לכל צורך החל מתלמיד חכם השקוע בעולם התורה וכלה בנער או נערה שנדחו או נפלטו מהמערכת, אלו לצד אלו ירגישו שאין צורך לשדות זרים, בעולם כמו שלנו שיש כל כך הרבה אנשי מחשבים, מתכנתים, יוצרי עולמות תוכן, תלמידי חכמים שמכירים את העולם, אנשי שיווק ובקרה יראי ה', אין סיבה להמשיך לצרוך בסתר תוכן שאינו יעודי ליהודי ירא ה', הגיע הזמן להקים את הפלטפורמה האינטרנטית שתשמש את העולם בימות המשיח בגדר "עולם כמנהגו נוהג" כאשר כל זה כפוף לשולחן ערוך ללא פשרות כמסגרת ברורה סביב חיי הגשם הנצרכים, ואף לשמש כפלטפורמה יעילה לצרכי הרוח.
בפרשת השבוע אנחנו לומדים על השולחן שהיה במשכן, השולחן מסמל ע"פ הנגלה והסוד את חיי הרווחה והקיום של האנושות, השולחן עשוי מעץ רענן שמסמל פעילות של רווחה, פעילות של חיים חומריים, אבל יש לו מסגרת זהב, המסגרת לפי כל הדעות מתחימה את פעילות זו, מזכירה לו שכל הרווחה האפשרית בהחלט קיימת נדרשת ונצרכת ויש לה ביטוי אבל זה מותאם למשכן כל עוד יש לו מסגרת זהב טהור שמייצג את הטהרה הפנימית, אין פה שלילה של קיום העץ הרענן וצרכי הרווחה, אדרבא יש ציווי לבנות אותו בדרך הזו, אך חובה שתהיה לו מסגרת!!!
בפרשת תרומה פרק כה פסוק כד כתוב "וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב" וביאר הרש"ר הירש:
"העץ הרענן מסמל את הפעילות המביאה לידי רווחה; אולם פעילות זו צריכה להשתית את הרווחה שהיא יוצרת על "יסוד טהור ומוצק", עליה להושיט את הרווחה על בסיס טהור ומצורף כטוהר הזהב. לפיכך: וצפית אתו זהב טהור - ועשית לו זר זהב סביב. ומקומו המדויק של הזר הזה מפורש בפסוק הבא: ועשית זר - זהב למסגרתו סביב. מקומו של הזר שמסביב לשולחן שונה אפוא ממקום הזר שמסביב לארון, וגם העובדה, שהכתוב מדבר פעמיים על הזר שמסביב לשולחן, מורה על חשיבותו המיוחדת לגבי השולחן.
השולחן עצמו, אשר פרט לציפוי הדק שעל הדף העליון היה עשוי מעץ בלבד, היה מוקף זר זהב סביב. נראה אפוא, כי משמעות הזר מתייחסת אל השולחן עצמו, והוא מסמל את הקדושה, כלומר את ההרחקה של כל דבר בלתי - טהור ובלתי - מקודש מן הפעולות ומן המטרות המיוצגות על - ידי השולחן.
לזר שבשולחן נקבע מקום מיוחד: למסגרתו סביב. תכונתה העיקרית של "פעילות - החיים החומרית היוצרת רווחה" היא התפתחות מתמדת ורעננה של הכוחות; דבר זה למדנו מן החומר העיקרי שממנו היה השולחן עשוי: עצי שיטים. לפיכך מטעים הכתוב פעמיים את הקדושה והטהרה של השאיפות החומריות כתנאי יסודי וכללי ביותר. דווקא משום שבשאיפותיו החומריות והחושניות אורבת לאדם הסכנה הגדולה ביותר של חילול טוהר חייו והסתאבותם, נזקק הכתוב להזהירו חזור והזהר, שיעשה לחייו החומריים זר זהב טהור של קדושה וטהרה"
הגיע הזמן להשכיל בבניית מסגרות שמאופיינות כמו השולחן שבמשכן חיי רווחה המותחמים במסגרת גבולות הזהב הטהור תורת ד', מסגרות לימודיות, מסגרות קהילתיות, ובעיקר מסגרת שהיא פלטפורמה רשתית שתהווה חבל הצלה מוכח לאובדן מוכח של קדושה וטהרה שמתרחש יום יום.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין
הצגת כל התגובות