לך, העושה את צעדיה הראשונים בעולם השידוכים, עולם שכולו טוב...
רציתי להכין אותך לקראת הבאות, כדי שתוכלי לקחת את הדברים בהומור ההופך אותם מבלתי נסבלים, למלאי שמחת חיים.
ובכן, זה הולך כך: לו יצויר (וזה מאוד ציורי) ועד גיל 21 סיימת את הפרשה בשעה טובה, לשמחת שני הצדדים, נא דלגי על הקטעים הבאים, או קראי אותם בעיון למען הדורות הבאים.
אך, אם לא שפר מזלך או שפר ולא התחתנת, הרי שמגיל 21 (22 למְקִלִּים) את עולה כיתה ומבחורה בשידוכים הופכת אוטומטית ל-"בררנית". וזה לא משנה עם כמה נפגשת עד אז או אם בכלל, התואר יוצמד לך גם אם הגבר היחיד שפגשת עד אז ביחידות היה בן 3 במסגרת בייביסיטר, כי הרי את בת 21!
אז תרקדי בחתונות וכולם יאחלו "בקרוב אצלך" ואיך שתפני את ראשך ינידו הם ראשם ויאמרו: "בררנית היא שה' ישמור" וה' ישמור.
כך בהמשך כל צרוע וזב שיוצע לך, יעצים את תואר הבררנית גם אם הוא נמוך ממך ב-15, קטן ב-5, שוקל פי 6 ותנוך אוזנו הימנית נקטע בתאונה קשה, (מה הוא אשם המסכן?!).
שלא לדבר על בררנות חריגה יותר, כשכל בעייתו, כלומר בעייתך איתו היא היותו מוכר שטיחים ולא חובש ספסלים.
ואותם אנשים נחמדים, יפגשו את אחד ההורים או את שניהם במקרה הטראגי ממש ויסבירו להם מדוע הבן של שמר'ל, האמצעי, כן, זה שצולע קצת וחציו הימני של פניו משותק, הוא ההצעה הטובה ביותר לביתם, היות ונוסף לגילה המופלג (והיא כבר בת 23) היא, יצילנו, ב-ר-ר-נ-י-ת.
כאשר לזעזוע ולתדהמת המציע שוללים גם ההורים בעל מכנס כלשהו, נסתם הגולל בכלל: הבת של שמנדרוביץ לא תתחתן לעולם! לא זו בלבד שהיא בררנית בסדר גודל, ההורים שלה לא פחות, נו טוב, זה בגֶנים! ונדמה לי שגם ההורים התחתנו בני 24....
ואם את בת 27 או יותר, רק ניד ראש, רק זה, לא יותר.
קטנוּת מוחם של אנשים, זה דבר כה מגוחך מזווית מסוימת שזו סיבה לצהלה ושמחה.
בשיתוף אתר 'תובנות בענייני שידוכים'
הצגת כל התגובות