א.
בשו"ת שב יעקב (או"ח סימן כ"ב) כתב, שיש מצוה להסתכל בנרות החנוכה, ולכן אומרים בהנרות הללו "אלא לראותם בלבד", כי יש ענין וסגולה לראותם, וכן כתב בספר שפתי צדיק (עניני חנוכה) שעל ידי הסתכלות בנר חנוכה מקדשים את העינים, והוא מסוגל לתקן חטא הסתכלויות אסורות, ולכן תקנו ברכה מיוחדת למי שרואה נר חנוכה.
ב.
בספר יסוד יוסף כתב, שסגולת נר חנוכה וכל נר מצוה, שאם מתפללים ע"י הנרות אזי מתקבלות התפילות, והוסיף שם וז"ל: "קדושת נרות של מצוה חביבה מאוד לפני הקב"ה, ונר הדולק לדבר מצוה יש בו סגולות נפלאות, ואילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו מכינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת הנר, שהנר של מצוה מתנבא כמו נביא, וכל נר של מצוה נמשך בו קדושה עליונה", עכ"ל. ובספר כף החיים (סימן תרע"ו סק"ח) הביא בשם ספר קב הישר (פרק צ"ו) שמלאכים ועירין קדישין באים לבית בשעת הדלקת נר חנוכה.
ג.
בשם הקדמונים ז"ל מובא, שימי החנוכה מסוגלים למחילת עוונות, ובפרט יום "זאת חנוכה" כמרומז בפסוק "בזאת יכופר עוון", וכן מובא בשם רבי נחמן מברסלב זצ"ל רמז על כל ימי החנוכה, מהפסוק "סלח נא לעוון העם ה'זה כ'גודל ח'סדך ו'כאשר נ'שאת" ר"ת חנוכ"ה (עיין בספר "טעמי המנהגים" עניני חנוכה מש"כ בזה).
ד.
בקיצור שולחן ערוך (הל' חנוכה) ובספר יסוד ושורש העבודה (עניני חנוכה) כתבו, שסגולה לתקן עוונותיו ע"י שיתן צדקה בימי החנוכה, ובפרט לעניים בני תורה, וזהו מקור מנהג "דמי חנוכה".
ה.
בספר בני יששכר (עניני חנוכה מאמר ב', י") הביא בשם הקדמונים ז"ל, שבחנוכה יש כח של ראש השנה, ויכולים לפקוד בו חשוכי בנים, כמו שראש השנה מסוגל לזה, והביא רמז לזה, דהנה "מתתיהו" בגימטריא "ראש השנה".
ו.
בספר תורת אבות (סלונים) מובא בשם צדיקים זיע"א שימי החנוכה מסוגלים לזכות בהם לרפואה, בין רפואת הנפש ובין רפואת הגוף.
ז.
בספר קדושת לוי (עניני חנוכה) כתב דבכל שנה ושנה בימי החנוכה מתעוררת הנהגה של ניסים ונפלאות בעולם, דע"י קיום מצות נר חנוכה ועל הניסים אנו מעוררים את ההארה שהיתה "בימים ההם", והם מאירים גם "בזמן הזה", וזהו שאנו אומרים ופורקן כהיום הזה", שגם היום בכל שנה יש תשועה ופורקן לכלל ישראל.
ח.
בספר שפתי צדיק (עניני חנוכה) מובא כי זקינו, בעל החידושי הרי"ם זצ"ל, היה מספר בימי החנוכה את הסיפור דלהלן: "בעיירה אחת היה יהודי עבריין שהיה "מוסר" את אחיו היהודים למלכות, וגרם להם צרות רבות ורעות, ובשנה אחת בימי החנוכה החליטו בני העיר לשלוח משלחת אל החוזה מלובלין זיע"א לבקשו שיתפלל עליהם שייפטרו מצרה זו, וכתבו שמו של המוסר בפיתקה והכניסוה אל החוזה ז"ל, וכאשר הסתכל בשמו של ה"מוסר" אמר: "נשמתו של יהודי זה מאירה בכל העולמות", והם יצאו במפח נפש, ואכן בנו של החוזה זצ"ל הסביר להם לאחר מכן: אנא, תכנסו שוב פעם ביום אחר, כי אתם נכנסתם מיד לאחר הדלקת הנרות, ואז עוד דלקו נרותיו של אותו מוסר, וכיון שנרותיו היו דולקים האירה נשמתו בכל העולמות", והוכיח מזה החידושי הרי"ם זצ"ל שאפילו נשמת אדם רשע שכזה מאירה בשעה שנרות החנוכה שלו דולקים.
ט.
סגולה נפלאה בהסתכלות על נרות חנוכה כתב הרה"ק רבי ישראל מגראדזיסק זצ"ל בספרו "בינת ישראל" לחנוכה: "שמעתי מדו"ז הקדוש [רבי דוד משה] מטשארטקאור זי"ע שסיפר בשם אא"ז הקדוש [בעל 'אוהב ישראל'] מאפטא זי"ע, שפעם בא לפניו איש אחד שהיה חולה במחלת מרה השחורה רחמנא לצלן, וציווה לו שיסתכל בנרות חנוכה בשעה שדולקים, וכשקם האיש משנתו היה לאיש אחר בריא ושמח".
י.
הראייה וההסתכלות באורות הקודש של נרות חנוכה כוללת בתוכה סגולות רבות מועילות ונכבדות, והיא היא ההנאה המותרת המגיעה לאדם מנרות חנוכה אשר עליה נסובה הדגשת חז"ל "אלא לראותן בלבד".
וכפי שדייק מרן הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זצ"ל מהנאמר בנוסח "הנרות הללו" (הנהוג לומר בעת הדלקת הנרות) "ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", משמע מזה שיש לנו הנאה מעצם הראייה בלבד, דאם לא כן מה לנו להדגיש שמותר להסתכל בהם, עכדה"ק.