היום, לומדי הדף היומי פותחים את מסכת סנהדרין, הדנה בבית הדין הגדול של ישראל. דף ב', הדף הראשון במסכת, מעלה נושא טעון ומרתק – רצונם של חכמים לאורך הדורות לחדש את הסמיכה, ובכך להחזיר עטרה ליושנה ולקיים את מצוות התורה במלואה.
הסמיכה, אותה שרשרת מסירה מדור לדור, הייתה מקור הסמכות של בית הדין הגדול, הסנהדרין. ללא סמיכה, אין סמכות לדון דיני נפשות, חבלות וקנסות. פסקה הסמיכה, ובדורות המאוחרים נותרו חכמים רבים עם צער וכמיהה להשיב את הסנהדרין לימי תפארתה.
הניסיון הראשון לחידוש הסמיכה התרחש בצפת בשנת ה'רצ"ח (1538). רבי יעקב בירב, רבה של צפת, ניסה לחדש את הסמיכה על ידי הסמכת 25 מתלמידיו - רבני צפת. הוא הסתמך על דברי הרמב"ם שכתב בפירושו למשנה וב"משנה תורה" כי אם יאספו כל חכמי ארץ ישראל ויסכימו, ניתן לחדש את הסמיכה.
המהלך עורר פולמוס סוער, בעיקר מצד רבי לוי בן חביב, רבה של ירושלים, שטען כי גם הוא מרבי ארץ ישראל ודעתו לא נשאלה.
הפולמוס נגע בשאלות הלכתיות עמוקות: האם אכן יש סמכות לחדש סמיכה לאחר שפסקה? מה יהיו ההשלכות המעשיות של חידוש הסנהדרין, כמו חובת קידוש החודש על ידי עדים? האם ההלכה אכן פוסקת כרמב"ם שניתן לחדש את הסנהדרין?
למרות המחלוקת, רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, היה בין אלה שנסמכו על ידי רבי יעקב בירב. ישנן טענות כי הוא אף סמך תלמידים בעצמו, אך אין אזכור מפורש לכך בספריו או במקורות נוספים.
הניסיונות לחידוש הסנהדרין
המחלוקת סביב חידוש הסמיכה לא שככה, וניסיונות נוספים נעשו לאורך הדורות:
במאה ה-19, במקביל ניסתה קבוצה אחרת מקרב תלמידי הגר"א, שישבה בצפת, לחדש את 'הסמיכה' ואת מוסד הסנהדרין כשלב הכרחי בתהליך הגאולה, טרם ביאת המשיח. לשם כך שלח ר' ישראל משקלוב, מנהיג הכולל בצפת, בשנת תקצ"א (1830), שליח לחפש את "עשרת השבטים" במדבריות תימן, מתוך אמונה, כי מוסד הסנהדרין נשתמר אצלם וכי באמצעותם אפשר יהיה לחדש את סמיכת חכמי הסנהדרין בארץ־ישראל ולקדם בכך את תהליך הגאולה.
בתחילת המאה ה-20, הרב אהרון מנדל הכהן, רבה של קהילת האשכנזים בקהיר, ניסה ליזום חידוש סמיכה, אך חזר בו לאחר התנגדות מצד רבנים.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הרב י"ל מימון, שר הדתות הראשון, קידם את רעיון חידוש הסנהדרין, אך נתקל בהתנגדות חריפה, בעיקר מצד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.
בשנת 2004 הוקמה בטבריה "הסנהדרין החדשה", גוף שנוי במחלוקת המונה 71 רבנים "סמוכים". גוף זה לא זכה להכרה רחבה, ונשיאו, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, פרש ממנו בשנת 2008.
מוסד הרב קוק – לשכת הסנהדרין החדשה
העולה לירושלים אינו יכול שלא להבחין בבניין המעוגל בצד ימין הנושא בגאון את שמו "מוסד הרב קוק" בניין זה הוקם בשנת תש"י ע"י הרב יהודה לייב מימון זצ"ל מגדולי רבני המזרחי ולימים שר הדתות של ישראל. הבניין הוקם על קרקע של קרן קיימת לישראל ובהנחת אבן הפינה החגיגית בשיאו של המעמד אף ירו י"ב אבנים מהר ציון ליסוד הבניין.
בתשובה לשאלה אחרת של עיתונאי על תוכניותיו להקמת הסנהדרין, גילה הרב מימון כי בבניין החדש של המוסד נבנה חדר מיוחד בחצי גורן עגולה, מתוך תקווה שהסנהדרין תקום, תוכל לקבוע את משכנה הראשון במקום זה.