בזק פרסמה היום לראשונה דו"ח שנתי הסוקר את מצב האינטרנט בישראל. הדו"ח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי. מהדו"ח עולה כי בשנת 2014 מספר מנויי האינטרנט בישראל עומד כ-2 מיליון מנויים, עם 5.6 מיליון משתמשים.
קצב הגלישה בעלייה, כאשר רוחב הפס הממוצע עומד כיום על 40 מגה. הגולש הממוצע מוריד קבצים בנפח של 2 גיגה ביום (באינטרנט הנייח). בכל משק בית יש בממוצע 5 מכשירים מחוברים. במקביל, תחום הענן תופס תאוצה, כאשר 45% מהמשתמשים מגבים תמונות וסרטונים על גבי הענן.
במסגרת הדו"ח, ביצעה בזק גם סקר מקיף בשיתוף ד"ר מינה צמח, בקרב מדגם של 500 איש הכולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, מציגים משקפים תמונת מצב של החיים בעידן הדיגיטלי לשנת 2014. מסקנות הדו"ח הראו כי למרות שהאינטרנט מקל עלינו לקנות, לתקשר, ללמוד וכדומה, הוא מעלה את רמת החששות שלנו מאבדו הפרטיות ומגביר את האפשרות להונאות ופריצות ברשת.
כ-20% מהנשאלים דיווחו כי חוו השנה תקיפה או הונאה ברשת. נתון מעניין באותו נושא, חושף כי דווקא משתמשי אינטרנט מנוסים (כדוגמת הייטקיסטים), שאמורים להיות בקיאים יותר בתכנות ההגנה חוו פי 3 יותר פריצות והונאות ברשת.
גם תחום המסחר האלקטרוני תופס תאוצה בכל הקטגוריות ובברור ניתן לראות כי החסם העיקרי של הקניות ברשת התפוגג וכי הישראלים מרוצים מהסחורה שקנו ברשת. התחומים הבולטים בהם ישראלים מבצעים רכישות באמצעות הרשת הם תיירות, מכשירי חשמל, ביגוד ונופש. תחום קניות ברשת הבולט בנתוניו הוא התיירות, כאשר 80% מהישראלים שיצאו לחופשה בשנה האחרונה קנו את כרטיס הטיסה ובית המלון באינטרנט. עם זאת, לתחומים כמו ביגוד ומזון מחברות ישראליות עדיין יש לאן לצמוח. תחום המסחר האלקטרוני הוא אתגר משמעותי ובהעדר היצע מתאים בארץ הקניות של הישראלים יברחו לחו"ל.
5 שעות יומיות באינטרנט בלי לשלם כמעט על כלום
דו"ח בזק סקר גם את תחום צריכת התכנים ברשת ומצא כי כמחצית מהזמן הפנוי שלנו מוקדש לאינטרנט, כ-45% מהנשאלים ציינו כי הזמן הממוצע לגלישה באינטרנט עמד על מעל 5 שעות ביום. צריכת התוכן באינטרנט מתרחבת גם לעולם הספרים, כאשר 31% ציינו כי הם קוראים ספרים ומגזינים דיגיטליים, אך עדיין מרבית צריכת התוכן מתבצעת על מנת לצרוך תכנים אחרים כשמיעת מוסיקה ועוד.
האינטרנט שינה את צריכת התכנים שלנו ברשת, אבל ככל שהדבר נוגע לצריכת תוכן בתשלום יש לו עוד דרך ארוכה לעשות, כאשר רק 22% מהנשאלים ציינו כי רכשו תכנים ברשת, כאשר המוצר הנרכש ביותר הוא אפליקציות. על כל 32 אפליקציות בחינם שישראלי ממוצע מוריד, הוא משלם על אפליקציה אחת בלבד.
מדינת הווטסאפ; תל אביב בראש המכורים
תחום המשפחה עובר מהפכה בישראל כאשר 70% מהנשאלים אמרו שיש להם קבוצת WhatsApp משפחתית, כ-62% מההורים עוקבים בתדירות גבוהה אחרי פעילות הילד באינטרנט והגיל הממוצע בו הילד מקבל סמארטפון ירד ל-11 (הגיל הצעיר ביותר הוא 7.5).
גם עולם הרפואה מושפע מאוד מהעלייה בשימוש ברשת, כאשר 56% מהנשאלים דיווחו כי הם מגיעים לרופא עם בעיה כלשהי רק אחרי שקראו עליה באינטרנט. יתרה מכך כ-40% מהנשאלים דיווחו כי הם מעדיפים לקרוא על בעיות רפואיות באינטרנט מאשר ללכת לרופא. האינטרנט אמנם לא שינה בינתיים את עולם הרפואה והבריאות, אבל כדי שהוא יהווה תחליף רלוונטי לתור לרופא יש צורך לשנות את הכלי ולהתאים אותו טוב יותר לסיטואציה של רופא–חולה.
מהמחקר עולה כי הישראלים מכורים לאפליקציית ווטסאפ, כאשר בתל אביב 86% עושים שימוש קבוע אפליקציה (לעומת 55% בפריפריה), ולמעלה מ-70% לא היו מוכנים להסיר את האפליקציה ממכשיר הטלפון שלהם. את אפליקציית הניווט החברתית הישראלית וויז לא היו מוכנים 57% מהישראלים להסיר, לעומת 36 אחוזים בלבד לאפליקציית המייל שלהם.
הרשת החברתית השלטת - ווטסאפ
למרות הפופולריות הגדולה שלה, מרבית המשתמשים מתחילים למאוס בקבוצות הווטסאפ, כאשר רק 46 אחוזים סיפרו כי הם אוהבים את הקבוצות שלהם. לעומת 31% שמספרים שהם לא עושים שימוש של ממש בקבוצות, 17% שמספרים כי הקבוצות מתחילות להימאס עליהם, ועשרה אחוזים שמספרים שהסיבה היחידה שהם נותרים בקבוצה היא כדי שלא יראו אותם יוצאים וכדי לא לפגוע במשתתפים.
חברת האם של ווטסאפ, פייסבוק, מצליחה ככל הנראה בניסיון שלה להוביל את צריכת החדשות אצל הצעירים, כאשר המשתמשים מדווחים כי השנה הם עשו שימוש גבובה יותר ברשת החברתית על מנת להתעדכן בחדשות. גם הצ'ט עם החברים זכה למקום גבוה יותר בהרגלי הגלישה של הישראלים.
פוליטיקאים שימו לב: הסקר חושף כי הפוליטיקאים עדיין לא פיצחו את הקודים של הרשתות החברתיות. מרבית הישראלים, כ-33% מציינים כי הם עוקבים אחר הפוליטיקאים ברשתות החברתיות, לעומת 20% בלבד שעוקבים אחריהם בטלוויזיה או בעיתונות. למרות נתון זה, הנשאלים הודו כי לבסוף מה שעוזר להם לגבש דעה על הפוליטיקאים הם דווקא ראיונות בטלוויזיה או בעיתונות.
חרדים לפרטיות אך מפקירים את בטיחות הסמארטפון והטאבלט
בעידן בו לא ניתן להפריז בחשיבותו של המידע הדיגיטלי וחשיבות השמירה עליו, אנו שמחים לדעת כי 68% מהישראלים מודעים לבעיה וחוששים מפני חדירה לפרטיותם. כאשר החברה אשר הישראלים חוששים (בצדק) כי היא אוספת אליהם מידע ויודעת עליהם יותר מכולם, היא ענקית האינטרנט גוגל עם 46 אחוזים מהישראלים החוששים. לעומת 32% החוששים מפייסבוק, 8% החוששים מווטסאפ ואחוז בודד שמביע חשש מענקית התכנה מיקרוסופט.
למרות החששות, ולמרות העובדה כי 24% מהישראלים חוו פריצה לחשבונות הדיגיטליים שלהם, ו15% אשר חוו הונאה מקוונת. רק 48% משנים את ססמאות החשבונות שלהם, לעומת 60% אשר מנקים את היסטוריית הגלישה ואת "עוגיות" הדפדפן אשר גורמים לפגיעה בפרטיות.
ולמרות העובדה כי הישראלים מודעים מאוד לחשיבותם של תוכנות האנטי וירוס במחשבים, כאשר 95% מהישראלים התקינו תוכנה כזו במחשבים הנייחים שלהם, לעומת 92% שהתקינו אותו במחשבים הניידים. תחום הסמארטפונים והטאבלטים נותר פרוץ ביותר, ככל הנראה בגלל העדר מודעות לכך שהמכשירים הניידים פגיעים בדיוק כמו המחשבים. ו-40% בלבד מהישראלים התקינו תכנה נגד וירוסים במכשיר הסמארטפון שלהם, ו-41& שהתקינו תכנה כזו בטאבלט שלהם.