יש לי גיס צדיק אמיתי. אברך השקוע באוהלה של תורה. חי חיי פשטות וצניעות ועובד בכל כוחו בשביל להיות מנותק מהעולם. בעיני זה לגיטימי כשזה מגיע ממקום של בחירה, כשהוא עושה את זה מתוך רצון לחיות חיים קדושים ומחוברים יותר לרוחניות, כשהוא מקבל את ההחלטות שלו יחד עם אשתו וחי חיים שלווים ומאושרים.
עכשיו, אני יודע שקשה לאנשים לקבל את זה. ישר ששומעים את המילה אברך, נכנסות כל הדעות הקדומות וחשיבה על הבעיות המהותיות מהם אנחנו סובלים כאן במדינה. אבל תדמו אותו לנזיר טיבטי מתבודד שחי לו על איזה הר מנותק מכל הציליזציה, זה נשמע הרבה יותר קסום ושמימי.
גיסי נמצא גם בין מתנדבים באירגון בשם 'אשרינו' הפועלים להתנתקות מכל מכשיר טכנולוגי. אין לי מושג אם הם בין הלוחמים במיילים, אבל קראתי עלון שלהם ולא הייתה לי בעיה עם מה שנכתב בו. על כך שזה שאפשרי להצליח ואפשר להיות איש עסקים ובעלי עסקים בלי טלפונים חכמים. על הזכות והגאווה להיות עם מכשיר לשיחות בלבד. תכלס, כל אחד מאתנו היה שמח להתנתק קצת מהטכנולוגיה, להתחבר יותר לחיים ולמשפחה. מכיר אישית איש עסקים שבעשרת ימי תשובה הוא סוגר את הסמרטפון לחלוטין ויושב ולומד בהתמדה, מקנא בו.
כל עוד הם יודעים את מקומם בעולם, כל עוד שזה מגיע מתוך בחירה ולא מתוך פחד פנימי או חיצוני וכל עוד הוא מעורב עם הבריות וחי בסך הכל חיים שפויים ועוד דבר אחד קריטי: כשהם לא נלחמים בכל מי שלא חי כמוהם.
בפועל הם מצליחים להסתדר בלי "פגעי הטכנולוגיה" או שהם נעזרים בה בצורה עקיפה. למשל, גיסי סיפר לי שיש לו מנוי לוייז קולי - דהיינו מוקד טלפוני בו יושב אדם שנותן הוראות איך בדיוק לנסוע.
איפה מתחילה הבעיה. כשזה הופך לקיצוני מידי ביחס לאנשים אחרים, כשכל מי שכן מחזיק סמארטפון או חלילה מייל - הופך למוקצה ולבעל עבירה.
לאחרונה הייתה לנו שבת משפחתית עם כל המשפחה המורחבת ובמוצ"ש כשרצינו להצטלם, גיסי לא הסכים לקחת חלק בתמונה שתילקח בסמארטפון. אישית זה הציק לי. אתה לא יכול להתעלם מקיומה של מציאות בה אנשים אחרים מחזיקים סמארטפונים ומשתמשים בהם בשביל לצלם, בטח אם המכשיר המצלם יש סינון כשרותי מקובל (הדרן, עסקן, סייפטק וכו). בכל מקרה, הבלגתי. הצטלמנו במצלמה אלקטרונית של אחת האחיות. ולמרות שהיה לי על קצה הלשון להגיד לו שיש במצלמה הזו אפשרות להתחבר לוויפי ושבעיקרון גם מצלמת פילם הייתה פלא טכנולוגי ובעבר לא היו בכלל מצלמות, לא אמרתי מילה. זו עדיין זכותו שלא להצטלם. אף אחד לא יכול להכריח אותו להצטלם במכשיר שהוא מנסה לשמור ממנו מרחק. זה עדיין בגדר חיה ותן לחיות.
הבעיה מתחילה עם אלו שבאים לתקן את שאר העולם. ראש הישיבה שלי אמר כי יש כאלו עם בעיות אישיות המשליכים אותם על הסביבה. במקרים רבים מתגלה שהם סובלים מהתמכרויות ובעיות קדושה בעצמם. במקום להתמודד באופן אישי או בכדי לכפר על העבירות שלהם, הם נלחמים עם שאר הציבור. בכוח ובאלימות. לדוגמה: משחיתי מודעות בהם יש תמונות נשים, מפגינים אגרסיביים נגד חנויות הסלולר, או פועלים נגד הקדמה.
בעבר היה לי ויכוח עם אדם שהוכיח לי באותות ומופתים שכל הנשירה והחילון נובע מהאינטרנט. הוא רק לא ידע לענות על תקופת ההשכלה, על ההיסטוריה בה יהודים עזבו את הדת כולל ביציאת מצרים בה רק 20 אחוז מהעם היהודי יצא ממצרים, כל השאר לא רצו נקברו שם (ע"פ רש"י וחמושים עלו בני ישראל) ולמיטב ידיעתי, כשיצאו ממצרים לא היה אינטרנט.
אז הוא טען שכל דור והנסיון שלו ואני עונה שכל דור וההתמודדות שלו. אבל האינטרנט היא לא חזות הכל וודאי שלנסות ולהתנתק מהמציאות, לא עובד ולא יעיל.
על דבר אחד אין חולק, הזמינות והקלות בו אפשר להחשף לכל מידע ולכל תוכן - טוב או רע, הוא פשוט וקל בצורה מפחידה. סרטונים וסרטים, תוכניות טלויזיה וריאלטי דברים שבעבר החשיפה אליהם בעולם הישיבות הייתה בגילאים גבוהים יותר ובכמויות קטנות יותר. כיום כל ילד בישיבה קטנה עם נגן (גם נגן "כשר ומאושר") מקבל אין סוף תוכן ראוי או מפוקפק וזה רע מאוד. אלו שנים קריטיות ולילדים בני 14 אין שום יכולת להתמודד ולהבחין בין רע לטוב ולהתמודד עם מידע כזה או אחר שמגיע אליהם בצורה לא מפוקחת.
הוויכוח הוא על דרך ההתמודדות. יש שיכריזו מלחמו על המציאות, ינסו להתנתק מהחיים ולהסתגר. בעוד שבעיני רבים אחרים המלחמה הכוללת והטוטלית לא יעילה וגורמת לנזק כך שהם עמלים על פתרונות, על חינוך נכון, על שיח, על הגבלות יעילות ועל כללים וכלים להתמודדות.
ראינו את הבדלי הגישות בתקופה בה הרשת חדרה לחיינו. אם בארץ הכריזו בסדרת כנסים גדולה על מאבק טוטלי נגד האינטרנט, הרי שבארה"ב היו כנסים על החובה בסינון ראוי עם ההנחיה שמי שיכול ודאי שראוי להימנע.
אגב, טעות נוספת היא לנסות ולגרום לאנשים להשתנות ולהתחזק באמצעות פחד ואימה. יש אין סוף מחקרים שלטווח הארוך זה פשוט לא יעיל, כך שחבל על בזבוז דפי הכרומו עליהם מודפסים כל אותם עלונים וחוברות המוצאים את דרכם אל תא הדואר שלי ומסבירים למה כל מחזיק פלפון ללא חותמת כשרות או בעלי מחשב נייד ומייל, הוא חוטא ומחטיא ומקומו במדור החם ביותר בגיהינום.
בשבוע האחרון אולי קיבלנו הצצה לצורה בריאה בה צריך לראות את המציאות. בדבריו של מרן רב משה הילל הירש בכנס בכנס במודיעין עילית שאורגן על ידי אברכים המקבלים על עצמם שלא להשתמש במייל, אמר הרב את הדברים הבאים: "כתוב ברבינו יונה שתקנת חכמים זה חשוב מאוד, כי זה יסוד של יראת שמים. זה עניין של ועשו משמרת על משמרתי. לעשות ולדאוג אולי יהיה. על פי זה עשו תקנות ולכן המעלה של התקנה - טובים דודיך - כי זה יראת שמים. מה שעושים פה הקבוצה של אברכים השייכים לעניין הזה זה יראת שמים מאוד גדולה.
ובוודאי שיש אנשים שמוכרחים לזה (למייל מ.מ). אין עוולה ולא מדברים על עוולה במי שלא חלק מזה, יש אברכים שזה קשה להם בלי זה. אבל אלו שכן יכולים לעשות גדר על גדר על גדר על גדר שלא תהיה היכא תמצא בכלל להיגרר לעוד דבר זה יראת שמים ותבוא עליו ברכה. ורציתי לברך כל אחד שמנסה לעשות את היראת שמים שלו שיצליח בזה והקדוש ברוך הוא יתן לו כוח. וכל אחד ואחד ילמד לעשות את מה שצריך".
אין לי אלה לסיים בתפילה: "וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לא לִידֵי חֵטְא. וְלא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָון. וְלא לִידֵי נִסָּיון. וְלא לִידֵי בִזָּיון. וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטוב וּבְמַעֲשים טובִים. וְכף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּום וּבְכָל יום לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רואֵינוּ".