הסיפור הבא התרחש בחודשים האחרונים ברובע היהודי בירושלים.
כומר בכיר הפועל באזור ירושלים, עבר באחד הימים ברובע היהודי ועצר לשמע מנגינה מרגשת ששמע. היו אלה הכלייזמרים שניגנו מנגינה יהודית ששבתה את לב הכומר.
הכומר הגיע לאחר מראשי הישיבות בשכונה וסיפר לו על השיר היהודי שריגש אותו. "אני אולי כומר", אמר לראש הישיבה, "אבל אמי יהודיה וכתוצאה מכך גם אני".
ראש הישיבה נדהם מהגילוי המפתיע, והזמין את הכומר להתארח אצלו בשבת, וזה נעתר. סביב השולחן הערוך בכל טוב, טעם הכומר לראשונה טעמה של שבת. הוא שמע לראשונה את ניגוני השבת המסורתיים והזיל דמעות של התרגשות.
במוצאי שבת, הוזמנו הכלייזמרים אל ביתו של ראש הישיבה ויחד עם הכומר, ניגנו שעות רבות ניגונים יהודיים המעוררים את הנפש.
ראש הישיבה עומד בקשר הדוק עם הכומר, ומבקש להחזיר אותו אל חיק היהדות.
אחד המשתתפים בסעודת השבת בבית הרב, סיפר: "היינו כולנו בהתרגשות רבה. ממש כמו בסיפורי הבעל שם טוב, הכרנו תינוק שנשבה שבעקבות מנגינה יהודית שב לכור מחצבתו.
שמואל סיפר עוד כי ההתרגשות היתה מהולה בכאב "לראות יהודי נמצא במצב כזה". הוא הביע תקווה כי בקרוב ישוב ליהדות.
לבקשת המעורבים בפרשה, שמותיהם של ראש הישיבה והכומר לא פורסמו מטעמים מובנים.
הצגת כל התגובות